פארק צמרת – מבורגנות לעירוניות.

פארק צמרת – מבורגנות לעירוניות.

רחבה ציבוריתבמרכז השכונה – צילום מתי עלה כשאנו מתבוננים מהצד בשכונת "צמרת" הנבנית בשנים האחרונות בין דרך נמיר לנתיבי איילון, … Continue reading פארק צמרת – מבורגנות לעירוניות.

שכונת רמת השרון (מתחם ברזילי, לבונטין והחשמל)

שכונת רמת השרון (מתחם ברזילי, לבונטין והחשמל)

אלפרד – אחת מגלריות לאומנות הפזורות בשכונה – צילום מתי עלה התשוקה של תושבי תל אביב והמהגרים שבחרו לחיות בה, … Continue reading שכונת רמת השרון (מתחם ברזילי, לבונטין והחשמל)

פלורנטין – משכונת פועלים לשכונה אופנתית

פלורנטין – משכונת פועלים לשכונה אופנתית

גינת כלבים – צילום מתי עלה
סיפורה של תל אביב הקמה מן החולות חבוק בשכונות היסטוריות ומרחב מיושב קיים סביבה שעם השנים הסתפח אליה ויצרו את העיר הגדולה ואת עיר המטרופולין,  החל מהמושבות, המושבה האמריקאית, המושבות הטמפלריות גרמנית בדרום ומערב העיר בין שכונת פלורנטין ושכונת נגה, יפו  שהיתה עד לפני קום המדינה לעיר בפני עצמה, עם עזיבת הבריטים והקמת המדינה הוחלט לחברה  לתל אביב, לעיר אחת תל אביב – יפו, שכונת נווה צדק השכונה היהודית הראשונה מחוץ ליפו ומחוץ לחומות, עוד לפני הגרלת המגרשים ובאחוזת בית בדרך לעיר, סיפורה של שכונת פלורנטין ,פרדס יפואי שנקנה ע"י דוד פלורנטין בשנת 1927, בניגוד לשכונות מגורים, בתל אביב, מחוץ לה,  שכונת פלורנטין אינה שכונת מתוכננת, השכונה בנויה כבתי פועלים עם חזית מסחרית, מעל קומה או שני קומות מגורים עם מרפסות, בסגנון, בתים ראשונים, אקלקטי, באוהאוס ומודרני, ברחוב החיים, ללא שטחי ציבור, ללא מבני ציבור, ללא שירותי ציבור ממסדיים, חינוכיים ועירוניים, בחזית הרחוב המסחרית היו בתי התעשייה, הנגריות, הסנדלריות, הפחחיות, הברזליות, המסגריות, המכולות, הירקניות שקיימו את מעמד הפועלים החי בה ומעל בדירות גרו יותר ממשפחה אחת, לעיתים מס' משפחות ועוד דיירים משנה שוכרים  הגרים בדירה אחת, זה היה מצב רגיל המתועד בסרטי התקופה.
אומנות רחוב – SMD הסטייל חייב למות: הסצנה הסוריאליסטית

אומנות רחוב – SMD הסטייל חייב למות: הסצנה הסוריאליסטית

 Foma – צלום מתי עלה
foma

אומנות קיימת במספר רבדים, במוזיאונים ממוסדים כמוזיאון תל אביב לאומנות, גלריות לאומנות מסחריות ואלטרנטיביות, אוספים פרטיים שלעתים מוצגים לציבור או מושאלים למוזיאונים, חללי כניסה של מגדלי משרדים, משרדים פרטיים, ברחוב ממוסדיים ומאורגנים ע"י העירייה, גלריה או בדרך אלטרנטיבית שנעשית במרחב הציבורי, זה יכול להיות אומנות מחאתית, גרפיטי, אומנות פוליטית, פמיניסטית, חברתית ועוד…, לכולם נותנים בדרך כלל את הכיני גרפיטי ולא כמחמאה, לרוב אנו מכירים את הגרפיטי ברחוב ומתייחסים אליו כאל מטרד מבלי לרדת לשורש הצורך והרעיון שבהם, אך משהו שונה לגמרי קיים היום בתל אביב והוא לא ימשך הרבה, היו זרמים בעבר יבאו זרמים רבים אחריו, אך הסצנה הסוריאליסטית של תל אביב  היא משהו שצבר לו אוהדים רבים בארץ ובעולם וזרמים חדשים שכבר היום נצניהם נראים ברחובות, התחילן איתם, הושפעו מהם ומתחילים לגבש את מסריהם ורעיונותיהם

zero cents – צילום מתי עלה 
סצנת רחוב סוריאליסטית קיימת בשנים האחרונות בתל אביב ובאירופה, מאות עבודות פזורות בעיר תל אביב, עבודות רבות נמחקו ונמחקים, הן ע"י בעלי נכסים שהפסידו יצירות מופת שלהן ערך כלכלי וקהל רחב אוהד, חלק מהאומנים שכבר מוזיאונים, גלריות ואספנים חפצים בהם ומוכנים לשלם עליהם, חלקם נמחקו ע"י מחלקות עירית תל אביב שעדיין לא מבינה את האוצר הגלום בהם ואינה יודעת להבחין בין גרפיטי, לבין מחאה, לבין אמירה וליצירה ראויה לשימור, למרות שהמודעות מחלחלת ובתקווה שכשיבנו לא יהיה מאוחר ולא יוותרו עבודות רבות מהסצנה הסוריאליסטית לשימור, למרות שעבודות רבות עדיין קיימות ועבודות נוספות מצטרפות לרחבי העיר בגדה המערבית שלה ובגדה המזרחית שלה, בעיקר בדרומה ובדאון טאון שלה, העבודות נעשות ע"י סצנה סוריאליסטית של מס' אומנים שעושים עבודות בעצמם, ביחד, או בשרשרת כאשר אמנ/ית יוצרים עבודה בלוקיישן ואחריה מצטרפים השאר, ישנם אתרים בעיר שמרכזים עשרות  עבודות יחד עם מאות עבודות מזרמים שונים, חלק מן האומנים עובדים גם ברחובות אירופה וחלקם עבר או בתהליך מעבר מהרחוב אל הגלריות והמוזיאונים, המובלים והייחודיים שעבודותיהן הם יצירות הראויות לשימור שעליהם אדבר בפוסט זה הם  SMD, style must die   zero cent, know hope, foma, klone, שיצירותיהם העצמאיות והמשותפות מדברות אלי, ישנם עוד חברים בקבוצה וישנם קבוצות וזרמים נוספים, סצנה זו של אומנות רחוב סוריאליסטית יוצרת במרחב  התל אביבי, סצנת אומנות ייחודית שהיא קטנה בשטח אך גדולה בדמיון וביצירה ומהווה מוזיאון חי לו קהל רב.