אומנות רחוב – "בסטינג" רוב הסיכויים.

אומנות רחוב – "בסטינג" רוב הסיכויים.

הבסטינג המוכר והמופץ בארץ היא הכתובת "עם ישראל חי" תמיד בצבע כחול ומתחתיו בכתב יד חופשי ולרוב בצבע שחור התגובה לכתובת, שהפכה סוג של מיתולגיה בגרפיטי ברחובות העיר תל אביב וברחבי ישראל "עם ישראל חי" אליו נוספים בטויים כ"חי בהודו", "חי בסרט", או משחק עם ה"חי", חייב מנהיגה", לעיתים ביטול ה"חי" וצירוף מילה חדשה כ"כובש", התוספת בצבע שונה מהסטנסיל, המדבקה או הכתובת ובכתיבה חופשית, אנו מכירים בסטינג בצורות נוספות כאמירה לאמירה "כהנה צדק" ב"מרטין בובר צדק", לאחרונה בסיבוב והליכה ברחובות לב העיר קשה שלא לפגוש  בסטנסיל שדי מהר הפך לבסטינג המכיל מכיל את צמד המילים "רוב הסיכויים" אליו מצטרפים בטויים בכתב יד חופשי כ"שאתה מחבל", "שיהיה טוב", "שאת בהריון", "שהדרדסים היו נאצים" "שזה פאה" ועוד… אם בבסטינג "עם ישראל חי" ובבסטינג "מרטין בובר צדק" המסרים פוליטיים, חברתיים, רציניים ובעלי גוון כבד, כאן בבסטינג "רוב הסיכויים", יש קורטוב של הומור, פשטות, חיי יום יום ושלווה, תמיד באותה תבנית שלווה של סנטסיל, חיוך מתפשט על השפתיים לפגישה במהלך הליכה, יתכן כי מדובר באקט של קידום פרויקט מסחרי או מוסיקלי, בכל אופן החיוך שעולה במפגש עם צמד המילים והתגובה אליהם הוא משהו חנני ויפה.

Continue reading "אומנות רחוב – "בסטינג" רוב הסיכויים."

מלון סינמה בכיכר דיזנגוף קולנוע אסתר לשעבר

מלון סינמה בכיכר דיזנגוף קולנוע אסתר לשעבר

מלון סינמה נבנה בשילוב עם המבנה ההסטורי הקיים של קולנוע אסתר המיתולוגי לשעבר שהחל בקולנוע דיזנגוף, המבנה נכלל בתוכנית השימור ברמת שימור גבוהה,  של עריית תל אביב ונכלל כחלק מההכרזה של תל אביב כעיר מורשת עולם ע"י אונסקו, הבניין נבנה בסגנון הבינלאומי (באוהאוס), אדריכל המבנה יהודה מגידוביץ, מהנדס העיר הראשון של העיר תל אביב, שבנה בית קולנוע עם 1000 מקומות ישיבה בשני מפלסים, אשר במפלס השני היו תאים וזה היה בית הקולנוע הראשון שכלל מיזוג אוויר, הלובי רחב הידיים על מפלסיו ובתכנון שחרג מעט מהתבנית שהציבה מתכננת כיכר דיזנגוף האדריכלית ג'ינה אוברבך, שכלל בניין העומד על עמודים וחזית כלפי הכיכר ורחוב ריינס שבחלק זה ששימש כסניף הבנק הבינלאומי, בהתחלה נפתח "קפה תרבות" ששימש את נכבדי העיר וקציני הצבא הבריטי ולאחר קום המדינה נפתח במקומו סניף של "הוועד למען החייל", בסמוך ובפינת ריינס נפתח בית הכולבו הראשון של תל אביב "אקמן" שהקים אריך אקמן, חריגה נוספת היא המרפסות שכללו מען עיטור בניגוד לקווים הנקיים מעיטורים בסגנון הבאוהאוס, קולנוע אסתר מתפאר בחלל חדר מדרגות מונומנטלי שאף על פי שהבניין נבנה כבניין מרובע, התחושה כאילו מדובר בבניין מעוגל ואכן אנו נעים בסיבוב, אך זו אשליה שיצר מגידוביץ, בשנה הראשונה לבנייתו נקרא "קולנוע דיזנגוף" ולאחר שונה שמו ל"קולנוע אסתר" וכך נשאר עד לשנת 1998 שנה שבו החליטו מייסדיו להופכו להית מלון בוטיק, בשנותיו הראשונות שימש גם כבית כנסת בחגים, אולם למופעי אגרוף ולכינוסים פוליטיים.

Continue reading "מלון סינמה בכיכר דיזנגוף קולנוע אסתר לשעבר"

צילום קבוצתי מהסיור "כיכרות, שבילים חדשים ואומנות רחוב"

צילום קבוצתי מהסיור "כיכרות, שבילים חדשים ואומנות רחוב"

תודה למשתתפות ומשתתפי הסיור "כיכרות שבילים  חדשים ואומנות רחוב" שנערך היום במסגרת "בתים מבפנים" ובשיתוף ישראל בשביל אופניים, היה כיף להכיר ולחוות יחד את חוויות הכיכרות, טבעת השבילים, הרכיבה בשבילי עיר, הכרת הרחוב ואומנות הרחוב בשכונות נגה ופלורנטין,.

[important]לפרטי הסיור בקישור זה 'כיכרות, שבילים חדשים ואומנות רחוב' או בלשונית סיורים בדף ראשי. [/important]

צילום קבוצה לצד סטנסיל של דדה

Continue reading "צילום קבוצתי מהסיור "כיכרות, שבילים חדשים ואומנות רחוב""

אומנות רחוב: ADI SENED, &BE&, DEDE, BMT פח משותף.

אומנות רחוב: ADI SENED, &BE&, DEDE, BMT פח משותף.

גרפיטי, סטיקר, סטנסיל, טאגינג בכתב יד חופשי, על פחי אשפה הם חלק מהמרחב העירוני הסטנדרטי בעיר תל אביב, בעיקר בלב ודרום העיר ולא רק, בשכונות ורחובות ברחבי העיר נמצא פח אשפה, פח מחזור עירוני או תעשייתי עליו טגינג, סטנסיל, הדבקה, סטיקר או ציור ביד חופשית ויש כמה פחים שהפכו מיתולוגיים כפח בשוק הפישפשים ביפו, על ארבעת צדדיו אובס (שני אומנים שבקרו בעיר מבריסל) אחת מעבודותיהם בוצעה על ארבעת צידי פח אשפה מברזל המשמש את המסעדות ובתי העסק, בכל צד דמות מדמויותיו המוכרות על הקירות בשכונות דרום תל אביב ויפו, גם אם העבודות על פח זה דהו מעט, עדיין ניתן  ומומלץ להגיע ולראות את עושרם ואיכותם, בעת בביקור בשוק הפישפשים, פח הפלסטיק הכחול ברחוב העליה הוא פח משותף לארבעה אמנים מקומיים, לאו דווקה הודבקו, צויירו בה בעת, יש בו טגינג  בכתב יד של BMT, סטנסיל צבעוני של קופסון של ADI SENED, טגינג נוסף בכתב יד חופשי, הדבקה  של שורת דמויות מאת &BE& אמן שמתפתח די יפה ופלסטר של   DEDE, הפח רתום בשרשרת ברזל לאותה נקודה ברחוב ובניגוד לפחים אחרים לא מחליף כתובות, יש תחושה שהוא אהוד על סביבתו, כצילמתי יצא אדם מפתח חנות מלא גאווה וציין שיש עוד ציורים בכל צידיו.

IMG_7867

IMG_7865

Continue reading "אומנות רחוב: ADI SENED, &BE&, DEDE, BMT פח משותף."

שדרת ההשכלה בגדה המזרחית

שדרת ההשכלה בגדה המזרחית

IMG_4658השדרות בתל אביב מגדירים את קסמה של העיר תל אביב, רוב תושבי העיר והמבקרים בה מכירים את טבעת השדרות העירונית שהולכת ונשלמת ליחידה אחת, שד' רוטשילד, שד' ח"ן ושדרות בן גוריון שהקטע האחרון הלא סלול בה מתבצע בימים אלו, אך אלו אינם השדרות היחידות, שדרה שלפני כשלוש שנים עברה שדרוג היא "שדרת ההשכלה" הממוקמת בגדה המזרחית של איילון שבשנים האחרונות מתעצבת כגדה עם עירוב שימושים ומאפינים עירוניים, בשנה הזו אמור להתחיל אחד הפרויקטים שיחבר אותה אל מרכז העיר בגשר הראשון להולכי רגל ורוכבי אופניים מעל נתיבי איילון, בין שדרות ההשכלה  בשכונת ביצרון לשד' יהודית בשכונת מונטיפיורי, ממזרחה של שדרת ההשכלה מגורים וממערבה משרדים ומגורים בגורדי שחקים ומבנים נמוכים, בינה לבין רחוב יגאל אלון שעיצובו מתאפיין בבניה גבוהה של גורדי שחקים ובתכנון ברחו זה, גורלה היה יכול להיות די עצוב אילו השדרה היתה מתבטל ובמקומה היה נסלל כביש שתוכנן בה בעבר היה קוטע את השכונה הקסומה ביצרון, שכונה בניחוח קיבוצי ובבניה של בתים משותפים בעלי קומה אחת עם חצר ועם תב"ע לקומה נוספת בלבד ומאופינת בסימטאות להולכי רגל ללא אפשרות כניסת כלי רכב, השדרה עד לפני פחות מעשור היתה די מוזנחת שד' האורנים היתה במצב גרוע, לא מבוקרת די קטוע והיו אזורים זנוחים שאליהם לא היתה גישה. לפני מספר שנים תכנן אותה מחדש האדריכל רם אייזנברג ובשנת 2009 זכה על התכנון בפרס רוקח.

Continue reading "שדרת ההשכלה בגדה המזרחית"

אומנות רחוב: עבודה לבישה של לצ'י.

אומנות רחוב: עבודה לבישה של לצ'י.

אומנות הרחוב של לצ'י מתאפיינת בציור על נייר עיתון, עליה האמנית מציירת פורטרטים ודמויות מופשטות ומורכבות המשולהבות במרחב הציבורי, הנושא המגדרי והסוריאליזם מאוד בולטים בעבודותיה והיא יוצקת בהם סיפור המגרה אותנו להתייצב מול עבודותיה ולבחון את הדמיות שהן נעות בין המצוי אל הסוריאל, היא יוצרת מציאות ומותחת גבולות, עבודותיה בנפרד ובשיתוף פעולה מוצלח, פורה ורחב עם דדה, קשר מרגש ומצויין, יוצרות חיבור מרגש ומוצלח בחיבור בין הסטנסילים מעולם הצריכה והסוריאל לעבודות הנייר המגדריות של לצ'י, אחת העבודות המוצלחות שהאומנית הציבה במרחב לאחרונה בלוקיישן שדי רלוונטי (פסקוויל) ובין האהובות עלי הן סדרה לבישה וסוג של אנימציה (זו לא העבודה הראשונה שלה בז'נר הזה) עבודה פרטית, מגדרית שצרובה בלב כל אישה ובה ארבעה חלקים רציפים, הלוקחים אותנו למסע של אימה מהמיצאות החברתית ומאוד רלוונטית בעידן של הדרה נשית, בה אנו רואים דמות לבושה בגדים שחורים לצד נערה ואט הלבוש השחור עובר ועטף את גופה ולבסוף כאשר הנערה כלואה תחת הבידוד השחר מתגלה גרזן, יש משהו מאוד ישיר, אמיץ וקשה בעבודה הזו, עם אמירה מאוד ברורה, לצ'י אינה חוששת להתמודד מול סוגיות רלוונטיות שנוח לחברה לטאטה ולהשאיר בחצר האחורית.

IMG_7511

Continue reading "אומנות רחוב: עבודה לבישה של לצ'י."