אומנות רחוב: פומה (FOMA): "כבר נצחנו".

אומנות רחוב: פומה (FOMA): "כבר נצחנו".

פומה בסדרת עבודות חדשה במרחב הציבורי, בסדרה זו פניה כבסדרות קודמות מכוסת בבד החושף את עיניה ופיה, לגופה כותונת פסים לבנה חושף טפח מגופה ואת כפות ידיה , חוט שחור עוטף את גופה, ביחד עם טקס מהווה את הקשר בינה לבינה ובין המרחב, ע"י רקימת ובניית סצנות אקטואליות, מגדריות והיסטוריות, תוכן הטקס בקונטקס ראשון לוקח אותנו אל עולם המגדר, אל הפטריארכיה, בסדרה זו היא מאלצת את המתבוננ/ת לתהות האם הטקס נאמר ע"י הדמות הנשית, אם היא הדוברת, או נאמר ע"י דמות זכרית פטריארכלית, כפי שהכרנו בסדרות הקודמות, פומה לראשונה מניחה למגדר ויצאת למסע אישי בינה לבינה, בינה לבנות מינה, אישה אל אישה ובינה למרחב, היא חושפת תהליך פנימי ומתחילה מהסוף ואומרת למתבוננ/ת בסצנה הראשונה "כבר נצחנו", ללא סימן שאלה או סימן קריאה, כמניחה לכל אישה לקחת רגע.

Continue reading "אומנות רחוב: פומה (FOMA): "כבר נצחנו"."

צבע לה – תל אביב בכחול

צבע לה – תל אביב בכחול

העיר תל אביב מוכרת בשם "העיר הלבנה" או "עיר לבנה שחורה", יש ספר בשם הזה, אנו מכירים את התחושה המעיקה של פקקי תנועה, מבנים בהזנחה, הריצה אל העבודה , אל האוניברסיטה, החיפוש אחרחניה,  בית קפה, גלריה, מרכז מסחרי, בעיקר מקום עם מזגן להמלט מהחום המהביל בקיץ או החימום בחורף, אין כמו תל אביב בעונות המעבר האביב והסתיו והפריחות הצבעוניות והחלומיות בהם, ואין יפה מתל אביב כתל אביב בחורף, אם כי החורף או בגדר המלצה בלבד, כמעט כמו המחשבה הדימיונית על צבע בעיר, העיר תל אביב בדומה לערים נוספות בעולם עוברת תהליך התחדשות, ע"י שימור, החלפץ תשתיות, חידוש שדרות, סלילת שבילי אופניים והחזרת המחרחב אל הציבור, תהליך שמתרחב מעל לעשור ומשנה את העיר ומאפשר לה להתחדש , הסדרה "צבע לה" תארוג פוסטים בצבעי הקשת.

Continue reading "צבע לה – תל אביב בכחול"

אומנות רחוב: ניצן מינץ ומאיה גלפמן "שירה דיגטלית בחוט שני"

אומנות רחוב: ניצן מינץ ומאיה גלפמן "שירה דיגטלית בחוט שני"

שכונת "כרם ישראל" היא שכונה מרגשת בתפר שבין שוק הכרמל לכרם התמנים, בין השכונות הוותיקות בעיר עתירה בבניה בסגנון האקלקטי ובסגנון הבינלאומי (באוהאוס) ובבניה נמוכה, השכונה עוברת התחדשות עירונית ובה כמה מבנים אקלקטיים נטושים לצד בניה ותיקה, לצד תהליך שימור והתתחדשת, אחת התכונות היחודיות לשכונה בכמה עבודות של אומנות רחוב עצמתיות וגדולות מימד המתפשטות על בניין שלם אחד, עבודה של Dede על מבנה בסגנון אקלקטי נטוש ובחלקו הרוס,   עבודה המשתרעת על צלע של מבנה ורוד בסגנון הבינלאומי של האמן  Zero Cents, עבודות אינטימיות וקסומות של   Imaginery Duck אסטתיות  המתפרסות על בנין אקלקטי שלם ומשתלבות היטב בשני צלעות בשכונה שזה משהו יחודי בנוף אומנות הרחוב בעיר תל אביב.

Continue reading "אומנות רחוב: ניצן מינץ ומאיה גלפמן "שירה דיגטלית בחוט שני""

סביל אבו נבוט ב' למרגלות מסגד מוחמדיה

סביל אבו נבוט ב' למרגלות מסגד מוחמדיה

הקדמה הסטורית: "סביל אבו נבוט בכיכר הפנימית,  סביל השוכן ממערב למסגד מחמודיה ביפו.  נבנה על-ידי מושל יפו בתחילת המאה ה-19, מחמוד אגא א-שאמי (שכונה "אבו נבוט"), ושכן ליד הכניסה למסגד,  אולם עם הרחבת הכביש הוא הוזז כ-20 מטר מערבה והוצב בליבו של מעין כיכר. השם "סביל אבו נבוט ב'" נטבע בידי זאב וילנאי, כדי להבדילו מסביל אבו נבוט הנמצא בדרך בן צבי. בעבר היה זה מבנה מפואר הדומה לסביל בכניסה למסגד אל-ג'זאר בעכו. הסביל עצמו עשוי בצורת משושה מקושט בלוחות שיש וסביבו ששה עמודים הנושאים כותרות חטובות, כנראה בשימוש משני. העמודים תומכים בשש קשתות הנושאות כפה. במקום אין כתובות כפי שיש בסביל אבו נבוט א'. הכיכר סביב הסביל שימשה, יחד עם המסגד הסמוך, כמרכז חיי המסחר והציבור של תושבי העיר המוסלמים. המבנה שמעל הסביל נהרס בנסיבות בלתי ידועות והסביל עצמו, אף כי שרד, יצא משימוש" (ויקיפדיה).

Continue reading "סביל אבו נבוט ב' למרגלות מסגד מוחמדיה"

אומנות רחוב: ראיון אינטראקטיבי עם יואב הנדל על פסל האלכימאי

אומנות רחוב: ראיון אינטראקטיבי עם יואב הנדל על פסל האלכימאי

כשזה לא מתוכנן ובהפתעה הקסם גדל וזו יחודה של העיר תל אביב, הציבור המהגר והמרחב הציבורי השיוויוני בה, יום שישי בצהרים בדרכי לארוחת שישי משפחתית פגשתי ברחוב יהודה הלוי את האדריכל ואמן הרחוב עדי סנד והמתעדת עירית ספוזניק ואת צמד האלכימאים יואב הנדל ומעיין בר  שבהמשך בהתכתבות ברשת להכנת הפוסט התברר שמדובר בשלישייה בתהליך התהוות פסל האלכימאי, התהליך כמו הסיפור התאחדו במרחב הציבורי לקראת רגע מדידת פסל האלכימאי שהכילה קונטרוקציית ברזל שהיוותה בסיס לביש לשמלת תחתיות בקבוקי פלסטיק ממוחזרים ויציבים, כאשר במהלך התהליך אנו נעים מיגדרית בזמן לאחור ובחזרה להווה ועוברים תהליך שכנראה חושף את לב היצירה, את הקונטרוקציה התקין לגופו יואב הנדל ועליו הולבשה שמלת תחתיות בקבוקי הפלסטיק הצבעוניים  בעזרתם של מעיין בר ועדי סנד לכדי יצירה שתופעלה בחן לגופו של יואב הנדל, התהליך עצמו היה חוויה, שמלות בסדר גודל כזה בעבר גם כן הצריכו עזרה של שתי א/נשים וארך דקות רבות ואכותיות, מה שיצר אינטרקציה וחיבור של הנוכחים והעוברים ברחוב. כך קיבלה השבת ברחוב יהודה הלוי הלב תל אביבי בניסוי התקנת פסל "האלכימאי" הלביש וכך תל אביב נראית ומרגישה הכי שווה שאפשר, אם רק מניחים לה.

איך נולדה והתפתחה העבודה?

האלכימאי התפתח מתוך רצון ליצור בגד מחומר לא קונבנציונלי, בהתחלה חשבתי על כוסות חד"פ, אח"כ מתוך ניסוי וטעיה הבנתי שהן לא עמידות מספיק ועברתי לבקבוקים. במקביל פגשתי את מעין והיא הציעה לעזור…התחלנו לעבוד ביחד לפני איזה שלושה חודשים וגם יעל הצטרפה. מהר מאד בתהליך היצירה הבנתי שהנושא של הפסל יהיה האלכימאי.

אלכימאי?

בעצם "אלכימיה" והאלכימאי הוא הגיבור של היצירה. יש מספר אלמנטים שהתבררו והתעצמו תוך כדי… העיסוק בשקיפות ובברק. קצת כמו רעיון טהור שיורד לאדמה. הנושא של משולשים, החוזר על עצמו בצורניות ובצבעוניות ולמעשה משקף את הצוות שלנו שעשוי ממשולש. 2+1 =3 חיבור של שני הפכים. תמיד צריך לאזן 3. לפשר, לייצב. אחרת זה 2 נגד אחד(או אחת). יש מושג באלכימיה שנקרא : "חתונת ההפכים" שמדבר בדיוק על זה. בכדי ששנים יתחברו לפעמים צריך שלישי , או בסימבוליקה של האלכימיה- "אבן החכמים" האלמנט שמאפשר את החיבור, וגם את הטרנספורמציה של החומר הפשוט לזהב. אלכימאים ניסו להפוך עופרת לזהב מאות שנים, אבל למעשה גילו שהתהליך האמיתי של הטרנספורמציה קורה פנימה בנפש.

גם אנחנו עבדנו במעין מעבדת אלכימיה שבה מתבוננים על התהליך הפנימי ומבינים אותו, ולפרקים פשוט יוצרים ולא יודעים למה ,איך ומה.

מה מתוכנן ליצירה?

אנחנו מציגים  בפסטיבל רחובות לפסלים חיים בתאריכים שני-שלישי רביעי ביולי. (יעני שבוע הבא ביום שני שלישי רביעי*)בהמשך (אם ירצה השם) נמשיך לת"א , חולון ואירופה ;)/אני מעין ויעלי היינו חלק מקבוצת מחאה שיצרה עדלידע בפורים עם תכנים ומסרים של ה99% וכיבוש המרחב הציבורי מחדש. היה זה אך טבעי שנרצה להמשיך ביחד גם לפרויקט אישי יותר כמו האלכימאי.

תודה רבה ובהצלחה.

Continue reading "אומנות רחוב: ראיון אינטראקטיבי עם יואב הנדל על פסל האלכימאי"