שימור: בית ברלין פסובסקי – בית התאומים

שימור: בית ברלין פסובסקי – בית התאומים

עוד סיפור מצוין על מבנה היסטורי בסגנון אקלקטי שעבר שימור הוא בית ברלין פסובסקי בתכנון האדריכלים יוסף ברלין וריכרד פסובסכי, הבניין מוכר בשם "בית התאומים" ברחוב מזא"ה, מול ברסקי עליו נכתב לאחורנה בסדרת "שימור", בית התאומים נבנו בשנת 1922 כמבנה חד קומתי בפינת הרחובות מזא"ה ורחוב שטראוס כמבנה מגורים, סטודיו לבת זוגתו של פסובסקי שהיתה מרשונות הפסלות בארץ, בשנת 1925 נוספו למבנה שתי קומות ומעליהן בקומת גג נבנו חדרים, מה שהביא למבנה את שמו הוא חיבור שני הבניינים בקשת מונימנטלית ועמודיים יווניים שהשוו למבנה מראה ניאוקלאסי, הקשת כללה גשר מעבר בן התאומים, את הסגנון התל אביבי אקלקטי השלימו אבני סליקט חשופים הנוטים על צידם שהוו מונומנט בפני עצמם, למעשה הבניין שימש כמעבדת ניסויים לאבני סלייקט, זה לא הבניין הראשון ששולב באבני סליקט בצורת "רוכסנים" ובכך גם חיבר בן הסגנון הנאו קלאסי לסגנון הבינלאומי.

בית התאומים

Continue reading "שימור: בית ברלין פסובסקי – בית התאומים"

ראיון אינטראקטיבי: ניר אדוני Nir Adoni

ראיון אינטראקטיבי: ניר אדוני Nir Adoni

העבודה בגלריה שלוש

את ניר אדוני פגשתי לראשונה בתהליך עבודה לקראת התערוכה "צובעים את המהפכה" בבית העם בשדרות רוטשילד 69, העבודה סקרנה אותי, במבט ראשון חשבתי שמדובר בהשתקפות של פנים מטוס, צפיה נוספת חשפה שרשרת מבנים אקלקטיים, הטכניקה מאוד סקרנה אותי, דברנו על כך שנקיים פגישה או ראיון, רציתי להכיר יותר ממנו, לפני כשבועיים פגשתי בניר שוב במהלך עבודה, הפעם בגינת שנקין כחלק מאירוע ב"בית תמי", הפעם מדובר על הדבקה וגם הפעם המוטיב הוא ארכיטקטורה, התאורה משחקת תפקיד, הלילה משחק תפקיד, בעבודה זו מבנה גוטי של כנסיה, כאשר נדמה שהיא נשאבת מהצריח העליון והתחתון, בפגישה השלישית שלי עם עבודה של ניר, פעם שלישית בחודש אחד, פגשתי עבודה בגלריית שלוש ב"בית התאומים" ברחוב מאזה, בעבודה זו שהיא זעזעה אותי (במובן החיובי) והחיבור אליה היה מיידי, שתי מלבנים באחד מנופים ובשניה  בני אדם תלויים על חבל ולפניהם יעל או צבי משקיף למעשה על חורבן, כאילו היעל נוסע בזמן, הווה עתיד, העבודה הזו נתנה לי לא רק תשובה לתהייה שהיתה לי בקשר של ניר לעיר ולעירוניות, לקשר שלו כאדם כחלק מקולקטיב  לסביבה, היא נתנה לי להרגיש את החיבור האמיץ שלו לפרטים הקטנים.

למה תל אביב?

תל אביב היא עיר הפכפכה ומלאת שכבות, יש בה לכלוך, זוהמה, לחות, חום בלתי נסבל, זיהום אוויר, הזנחה פשע ועוני לצד אזורים מצוחצחים ומטופחים הפער האדיר הזה לצד חוסר התכנון העירוני ומגוון הארכיטקטורה האדיר גורם לעיר הזאת להפוך לכור היתוך לוהט במזרח התיכון.

מהיכן אתה שואב את הדימויים ליצירה?

ב60 דקות של הליכה בתוך העיר אתה מופצץ באינספור דימויים וחווה מפגשים ארכיטקטוניים כמעט בלתי אפשריים, מבנים היסטוריים מרגשים נקברים תחת שכבות של כרזות של הופעות, עשרות כבלים למיניהם צינורות פלסטיק אפורים מכוערים ומזגנים חלודים, הגירויים האינסופיים הללו מייצרים תמהיל עוצמתי

 מה המקום של הארכיטקטורה בעבודה שלך.

המקומות האלו מסקרנים מרגשים ומפעילים את הדימיון, אני לוקח אותם איתי לסטודיו שם הדימויים מתפרקים אט אט ונבנים אצלי במחשבה מחדש, הארכיטקטורה הופכת למשהו כמעט אמורפי בלתי נתפס,

  Continue reading "ראיון אינטראקטיבי: ניר אדוני Nir Adoni"

צבע לה – תל אביב בלבן

צבע לה – תל אביב בלבן

העיר תל אביב מוכרת בשם "העיר הלבנה" או "עיר לבנה שחורה", יש ספר בשם הזה, אנו מכירים את התחושה המעיקה של פקקי תנועה, מבנים בהזנחה, הריצה אל העבודה , אל האוניברסיטה, החיפוש אחרחניה,  בית קפה, גלריה, מרכז מסחרי, בעיקר מקום עם מזגן להמלט מהחום המהביל בקיץ או החימום בחורף, אין כמו תל אביב בעונות המעבר האביב והסתיו והפריחות הצבעוניות והחלומיות בהם, ואין יפה מתל אביב כתל אביב בחורף, אם כי החורף או בגדר המלצה בלבד, כמעט כמו המחשבה הדימיונית על צבע בעיר, העיר תל אביב בדומה לערים נוספות בעולם עוברת תהליך התחדשות, ע"י שימור, החלפץ תשתיות, חידוש שדרות, סלילת שבילי אופניים והחזרת המחרחב אל הציבור, תהליך שמתרחב מעל לעשור ומשנה את העיר ומאפשר לה להתחדש , הסדרה "צבע לה" תארוג פוסטים בצבעי הקשת.

 


Continue reading "צבע לה – תל אביב בלבן"

שימור: בית ברסקי בתכנון יהודה מגידוביץ.

שימור: בית ברסקי בתכנון יהודה מגידוביץ.

אדריכל יהודה מגידוביץ היה מהנדס העיר הראשון של העיר תל אביב ותכנן מבנים רבים ברחבי העיר תל אביב החל ממבני ציבור, מסחר, תעשיה, מגורים בסגנון האקלקטי, תקופת ביניים ובסגנון בן לאומי (באוהאוס,) עשרות מבנים שורדים עדיין ברחבי לב העיר תל אביב,  חלק נהרסו. בית ברסקי הוא בניין בסגנון אקלקטי (מערבב בן סגנון אירופי למזרחי) שנבנה ברחוב מאז"ה 10 בשנת 1922 עם כתר צריח במרכזו ששימש כבית חולים עין גדי, אל צריח המעוגל בכניסה הובילו מס' מדרגות נתמכות בגדר העוטפת גינה, בקומה הראשונה מרפסות פנימיות מקושתות ובקומה השניה מפרסות פתוחות, בבניין אקלקטי בן קומת קרקע מוגבעת וקומה נוספת אותם מקרה גג רעפים שבהמשך הוסר בחלקו לצורך הוספת קומה נוספת, הדבר הראשון שנראה לעין בקומפוזציית המבנה הוא המגדל המעוגל והמאורך המוגבע ובראשה שיניים (מזכיר חומה, צריח), זהו גרם המדרגות של המבנה, בשל המגרש הפינתי המעוגל מגדל המדרגות מהווה הבסיס של המבנה שלו שלושה צלעות שתוכננו בשונה, מגדל המדרגות צלע מזררחית, מערבית ואחורית היוצרים מעטפת השומרת על סימטריות לצד הרחוב וחללים פנימיים מעניינים.

Continue reading "שימור: בית ברסקי בתכנון יהודה מגידוביץ."