• יוני : 13 : 2015 - ראיון אינטראקטיבי" ביי סייד B:SIDE
  • מאי : 26 : 2015 - אומנות רחוב: Anne-Laure Maison and Adi Sened
  • אפריל : 24 : 2015 - היום ארבע שנים לבלוג, גמל צהוב גמל אדום.
  • אפריל : 13 : 2015 - מוזות
  • אפריל : 4 : 2015 - כיכר התרבות – חלק ג' שחזור ציור הקיר של איוון שוובל

היא לא במרכז שכונת פלורנטין, היא נמצאת ברחוב עורפי לה, ברחוב נחלת בינימין  במרחק נגיעה מהסצנה ההיפסטרית האמנותית והקולינרית שבלב השכונה, יש לה חצר פנימית קסומה כזו שלא תרצו לצאת ממנה שממצא את כל מה שאנו חולמים לראות במרחב הציבורי. B:SIDE היא חנות תקליטים מינימליסטית צרה וארוכה שמלווה בהיסטוריה, בעיצוב, באסתטיקה ובאוצרות שפזורות לאורכה, פינת הישיבה בכניסה לחנות מגדירה מחדש את הרחוב, אפשר להרגיש את הביט ואת הביתיות ואחרי כמה דקות תרגישו שאתם נמצאים  בפריז או בברלין, דין בראון יזם החנות יתקן ויאמר לונדון ויוסיף" החנות משלבת את שלושת הדברים האהובים עליי "מוזיקה, סאונד וקפה". דין הוא אספן ומוזיקאי, בעל חיוך כובש ויהיה קשה להוציא אותו מהחצר המחבקת שהיא לא פחות ממושלמת, מספר על אוסף התקליטים והציוד שברשותו ועל הרעיון להקים את המיזם לאחר שראה את החלל ברחוב נחלת בינימין 155 , היה ברור לו שזה המקום, זה החלל שהוציא ממנו את החלום שהיה קיים וזו לא רק חנות תקליטים שתחזיר אותנו לסצנה אהובה שהולכת ונכחדת, עם פינות האזנה וישיבה, חלל אורבני פרטי אטום, תכנית מפגשים ובית קפה, זה איכות, החל מהמינימליסטיות, לעיצוב, לתוכן ולקפה המשובח שנבחר בקפידה ע"י דין ולבריסטה שתלווה בפורטרט שלכם שתישאר שלמה עד לסיום הספל, אבל הטעם של הקפה!

למה בפאטי פלורנטין ולא בלב הגועש?

אומנות שיש בה אמירה נמצאת בשוליים של החברה, היכן שהחשיבה הקונוונציונלית מסתיימת ומתחיל המקום של האמירה הייחודית.

פלורנטין היא שכונה שיש בה אמירה יחודית, קהילה שחושבת אחרת, מתנהגת אחרת ויוצרת משהו שונה.

מהי ההשארה למיזם?

את ההשראה לביי סייד  קיבלתי מהמסעות שלי ללונדון שם גרתי בשורדיצ׳ שכונה עם אופי מאוד דומה לפלורנטין.

הבחירה בפלורנטין היה טבעית.

מה עושה לך המעבר ממוזיקאי ואספן ליזם החנות?

תמיד הייתי יזם, במסגרת המקצוע שלי נסעתי הרבה ללונדון ואיטליה ושמתי לב שאני מחכה לסיים את עיסוקי וללכת לנבור בחנויות התקליטים.

ואז הגיע הרגע שהבנתי שהתקליטים זו התשוקה שלי ובעצם שהיה הזדמנות לעסוק בדבר שאני הכי אוהב… מוזיקה.

בפגישה אמרת שהמעבר בא בעקבות גילוי החלל, תוכל לספר על זה?

גילוי החלל יצר את השותפות שלי עם דני. הזמנתי אותו לראות את המקום הזה שנמצא בשולי פלורנטין והצגתי בפניו את החלום: חנות תקליטים שהיא מקום מפגש לקהילת האספנים, מקום שינגיש את המוזיקה למי שאין לו פטיפון.

מקום שיגיש קפה מעולה.

והכל נמצא בחלל שראינו. כאילו יצרו אותו בשבילנו.
המקום הזה היה פאב אבל היה בו קסם

 אורבני ותעשיתי

ספר על הקונספט של החלל, מה המבקר ימצא בו?

אני אתחיל בחצר, החצר שלנו היא הקסם של המקום. בלב פלורנטין התעשייתית למצוא את הפינה עם הפרחים והשקט. זה קסם.

החנות עצמה היא חלל שבו מתמזגים התקליטים, האודיו, והקפה. אנשים יושבים לשולחנות שומעים מוזיקה ולידם אנשים נוברים בתקליטים, נעמדים ליד עמדות ההאזנה.

הבריסטה מציירת את פורטרט הלקוח בפעולה

עמדות האזנה פזורות לאורך דלפק ארוך

החצר החלומית המוצללת שתרצו לעבור ולגור בה

פינת ישיבה בכניסה לחנות מהרחוב, עכשיו יש גם אוכל בנוסף לשתיה

פינת ישיבה אינטימית במרכז החנות, לצ'אט ושתייה

האוסף של דין מלווה את קירות החנות מן הכניסה לרחוב למחלקות החנות וליציאה לחצר הפנימית

  • Tweet
  • Pin It

2 תגובות so far.

  1. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    מאוד מעניין אבל כתוב בצורה חובבנית.
    עד סוף הפסקה הראשונה אין ולו נקודה אחת.

    חבל שרעיון וראיון כל כך מעניין הולך לאיבוד.

השאר תגובה


עדכוני טוויטר

No public Twitter messages.

מפרסמים