מזרקת המזלות – כיכר קדומים

מזרקת המזלות – כיכר קדומים

טלה – צילום מתי עלה
בשנים האחרונות מתחם  שכונת יפו, העיר שאחודה עם העיר תל אביב לעיר אחת "תל אביב יפו" בשנת 1949 ארבעים שנה אחר הקמת העיר, הכוללת את נמל יפו, יפו העתיקה, שוק הפישפשים, שכונות יפו ושכונות מבואות ,  יפו עוברת שדרוג תדיר לחידוש תשתיות, התחדשות עירונית בטבעת נמל, העיר העתיקה, ושכונות המגורים העתיקות והוותיקות, כיכר השעון עוצבה כמדרחוב וסביבה חנויות, בוטיקים, בתי קפה, גלריות ובית מלון בתהליכי עבודה (שידע כמה מאבקים מפרויקט בעייתי לפשרה שבסוף התהליך נראה את התוצאה עבור הסביבה ההיסטורית), חידוש רהט אבו נבט ההיסטורי, הפיכת הכביש הטבעתי לכיכר, הפיכת חלק ניכר מרחוב לואי פסטר למדרחוב המרוצף באבנים משתלבות המשווה מראה עתיק וידידותי להולכי רגל ורוכבי אופניים. התחדשות שוק הפשפשים וארוע פשפשוק שהופך משנה לשנה למסורת, כיכר קדומים זכתה למתיחת פנים שכבר היום אנו רואים את אותותיה, נפתח מרכז מבקרים, פרויקט חללי תצוגה עם מרפסת תצפית מעל, שיקום הכנסייה והמנזר, שוקם גשר המזלות,  ספסלים  חדשים, עמדה להשכרת אופניים של פרויקט ההשכרה תל אופן, בתי קפה מודרניים, אומנות ופרויקט מזרקת המזלות. מזרקת המזלות הוקמה על ידי הפסלים ורדה גבעולי ואילן גלבר בשנת 2011, את הדימויים למזלות עיצב נבות גיל, שנים עשר המזלות במזרקה מפוסלים באבן גיר, יש קשר עמוק ותצוגה במספר מוקדים למזלות, הסמטאות העתיקות נקראות על שם המזלות, ישנו גשר שמחבר בין כיכר קדומים לגן הפיסגה או בשמו הנוסף תל יפו ובו שנים עשר מזלות בטבעות ברזל, שם הסיפור העתיק מספר על כך שאם תאחוז/י במזלך ותביט/י אל הים המשאלה תתקיים.
מתחם שוק הפשפשים: התחדשות עירונית.

מתחם שוק הפשפשים: התחדשות עירונית.

כיכר השעון – צילום מתי עלה.
שוק הפשפשים עד לפני עשור היה ידוע כמקום של מציאות שנמכרות על הרצפה ברחובות לא מטופחים, לא בטוחים, ללא תשתית, בין כיכר השעון, רחוב עולי ציון, ורחוב יהודה מרגוזה , הזנחה רבה, חללים ומתחמים שלמים נטושים ומגוון חנויות של עתיקות, אותנטיות, מבנים חלומיים, שהזמן עמד מלכת, מהמאה ה19עם קשתות בחוץ ובפנים, עם עיטורים ועם שרידי עבר שהחל להתגדלות בחפירות ארכיאולוגיות, לפני כל פרויקט התחדשות של תשתיות במתחם, הפעולה הראשונה היא סגירת המתחם וגידור וחפירות של רשות העתיקות, בעבר שימשה כדרך לירושלים ולעזה ומצרים, בגבול יפו מוקפת החומה, קו הרכבת הקלה על המסילה היחידה בעיר ובארץ ובמסמיכות לתחנת הרכבת המובילה מעיר הנמל יפו לירושלים, היופי, הקסם, ההתפוררות, הגילוי, וההתחדשות ולאחרונה גם תוואי המסילה (סוג של טרם עם סוסים) סומן בסמוך לכיכר השעון, רהיטים, ברזלנים, חומוסיות, מסעדות פועלים, אבולעפיה, מיץ שקדים  ומשקה איטריות מתוק בשם "פלודה" בקיץ , סחלב בחורף עם שוקולד מקופלת ואגוזים, שני פסאג'ים של הבגדים המקורים, הצבעוניים וססגוניים והסמוכים עם אלפי מכנסי הג'ינס, הבדים, השרוולים הצבעוניים, השטיחים, התכשיטים והפסלונים,כלי הנגינה, כלי התאורה מנחושת הפועלות על שמן, טופי הטאם טאם, הרוכלים, הסבלים, עגלות הסוסים, הטנדרים, קריאות הרוכלים והסבלים, מוכרי התמונות, הציורים המקוריים, הציורים המזויפים, התחרות, העקשנות, הגאווה והחמלה, הריחות, המטבעות, הבולים, הגלויות, האספנים, המתמקחים, אין כבוד עם אין מיקוח, אין קסם והן עניין, עקרות הבית האסרטיביות והמנוסות במיקוח, דרי הרחוב, הרוכלים, הפסנתרים,המקררים, התקליטים, הנעלים, הצלחות העתיקות, התוהו ובוהו, הכול בדולר, הכול בשקל, כל התכולה בעשר שקל, וזול, זול, זול ומילת הקסם, מיקוח, מיקוח, מיקוח, אם אין מיקוח, אין עניין, האזורים הזולים, האזורים למיקוח, האזורים ללא מיקוח, האזורים היקרים והאזורים היקרים מאוד, כיום לא נותר מכך הרבה, יש חוקים חדשים, יש עולם חדש.
גלריה ZADIK ומיצב רחוב נדיר של אמן הרחוב OBES ברחובות הסמוכים לה.

גלריה ZADIK ומיצב רחוב נדיר של אמן הרחוב OBES ברחובות הסמוכים לה.

גלריה ZADIK  שבמתחם שוק הפשפשים  ברחוב שמעון הצדיק 16 היא אחת הגלריות הציוריות שנחשפתי אליהן לאחרונה, חלל קסום, על הרגל … Continue reading גלריה ZADIK ומיצב רחוב נדיר של אמן הרחוב OBES ברחובות הסמוכים לה.

התחדשות עירונית: פלורנטין

התחדשות עירונית: פלורנטין

באמצע, הבית הראשון בפלורנטין – צילום מתי עלה.
שכונת פלורנטין משמשת בשלושת העשורים האחרונים מעבדה לתהליכים אורבאניים בתחום התחדשות עירונית בבניה ציבורית פרטית, סצנת אומנות הרחוב וסצנת חיי הלילה, המוסיקה האלטרנטיבית העצמאית, האלטרנטיבה לעיר הממוסדת, קבלת ויצירת טרנדים עירוניים ומהווה מוקד משכה לצעירים, לסטודנטים, לאמנים, למשפחות, לחוזרים ולמהגרים. למרות היותה דלה במבני ציבור ובשטחי ציבור, השכונה יודעת להמציא את עצמה מחדש ולשמור על היותה מוקד משיכה ויצירה. כל מס' שנים השכונה נתקלת בבעיה שמאיימת לפגוע באופייה הייחודי ובכל עשור מחליפה תקליט וטרנד ומתחילה להסתגל ולהמציא את עצמה מחדש. פלורנטין היא עולם וגן עדן למי שרק מוכן לקבל אותה כפי שהיא, בזה היא תאומה לתל אביב. השכונה קמה בשנת 1927 ע"י דוד פלורנטין, יווני סלוניקאי שקנה פרדס ובנה בו את ביתו, הבית הראשון בשכונת פלורנטין ברחוב פלורנטין, הבית קיים עד היום והוא בסגנון יווני ובמצב לא מלבב למרות יופיו ויחודו הבולט במרחב וברחוב, כמו הרבה בניינים היסטוריים מדהימים שממתנים לעבור תהליך שימור ושיקום בתכנון גדולי האדריכלים בעיר כ"טישלר", "יהודה מגידוביץ" ועוד…. השכונה קמה כשכונת פועלים והוקמה ונבנתה באופן פרטי ף ללא שטחי ציבור ומבני ציבור בתצורה של בית בין שתיים עד שלוש קומות כשהקומה הראשונה בעלת חזית ציבורית מסחרית, בה החנויות ובתי המלאכה ומעל דירות שלעיתים גרו בה משפחה פלוס דיירי משנה ואלו קיימו את השכונה.
למה תל אביב

למה תל אביב

שד' בן גוריון – צילום מתי עלה
שאלתי  את עצמי, מה לי ולעיר תל אביב, העיר הלבנה עם בתי הבאוהאוס המטוייחים לבן, מתקלף, הנשפכים אל הים,  הבתים האקלקטיים הראשונים, טבעת השדרות המקיפה את העיר והמחלקת את השדרה לשביל אופניים ושביל הליכה להולכי רגל בהפרדה, מערך שבילי האופניים המתגבש בה ופרויקט ההשכרה התופס תאוצה ומאפשר תנועה בעיר במהלך כל השבוע וסופי שבוע, השטחים הפתוחים המצטרפים אליה מידי שנה, גורדי השחקים המקיפים אותה והעיר המאנשת אותם, מה הדבר שגורם לי אובססיה  להיות ולחיות בעיר תל אביב, לחוות את תל אביב, להתרגש עם העיר, לחלוק ולהתאהב , ליצור בה, לדבר אליה, לכתוב עליה,  לתעד אותה, את הא/נשים, את האומנות ואומנות הרחוב, לכלול אותה בחלומותי להשאיר בה חותם, ולהמשיך ולהתעורר אליה בכל בוקר עם חיוך שפוך על הפנים ואנרגיות חיוביות לחוות את העיר ואת ההפתעות שהיא אוגרת לילה ויום ומחלקת במתנה לכל מי שמביט/ה אליה באהבה.