הבסטינג לוקח אותנו למסעות, לעתים הם סביבתיות, פוליטיות, הומוריסטיות ואישיות, לעתים בהם לקדם רעיון שיווקי, לפעמים הערצה לדמות או אישיות, לרוב למונולוג פנימי ולתהליך שאנו יכולים להתחבר אליו רגשית אינטלקטואלית או להירתע, בין הבסטינג שאנו מכירים, נמנים הקלסי והמיתולוגי, “Am Israel Chai”, אליו מצטרפים מילים, Film, India, חייב מנהיג, כובש ועוד, או מרטין בובר צדק, בתגובה לכהנה צדק, יש גם את בסטינג המקדם רעיון מסחרי כ “Chances” אליו מצטרפים המלים, He's a terrorist, שהיא אוהבת אותו וכו’… שהם בז’נר המשתמש בפורמט בסטינג, “Chances” And”עם ישראל חי בברלין” שייכים לז’נר זה, ברוב המקרים הבסטינג אינו מכוון, האמן יוצר סטנסיל או כותב בכתב יד ואדם שפוגש בכיתוב משנה משהו או מוסיף משהו, פעולה זו הופכת את הכיתוב לבסטינג, מקרה “Am Israel Chai” ורק זה שבתל אביב משויך לאמן שפיזר סטנסיל בכוונה לעודד תגובה, לרוב הכתובת נכתבת ע”J. Number’ אנשים בכל הארץ מבחינה אידיאולוגית וזוהי הכתובת גרפיטי שמוגדרת כנפוצה בארץ.
בחודש האחרון נפגשתי בשתי כתובות בסטינג. First “עם ישראל חי בברלין” הוא שונה לגמרי מהבסטינג המיתולוגי עם ישראל חי אליו מוצמד מילה או מס’ מילים בגירסת האמן או בגירסה הפוליטית, הוא משתמש בפורמט הבסטינג והיוצר סטנסיל הן את הכיתוב והן את התגובה בדומה ל”Chances” ולא מדובר בתגובה לבסטינג ע”י אדם אחר או מס’ אנשים, כפי שאנו מכירים לרוב, כאן מדובר בסטנסיל אחד של עם ישראל חי ומתחתיו “בברלין” בכתב יד, אשר נכתבת ע”י אותו יוצר, זהו בסטינג שאומר אמירה אינדבידואלית בשימוש פורמט הבסטינג.
השני סטנסיל עם הכיתוב “קל דפנה קל“, אליו נוסף פעמיים האות ד’ לצד הקל בשתי הפעמים שיוצר את הצירוף, דקל, דפנה דקל, התוספת נעשתה ע”י אדם אחר, בסטינג הומוריסטי של במקרה זה אולי מעריץ של דפנה דקל, זהו בסטינג קלסי מושלם ובברור נעשה ע”י אדם שאנו יוצר העבודה שאין קשר בין הכיתוב לבן התגובה.
היי, כמה הערות –
רוב הסיכויים זה לא באסטינג, ככה תוכנן הגרפיטי.
גם על ישראל חי בברלין, אותו הסיפור.
הי פה בעיר
אכן עם ישראל חי בברלין ורוה הסיכויים אינם בסטינג, אלה סטנסיל המשתמש בפורמט הבסטינג.
לגבי ,קל דפנה קל” מדובר בסט סטנסילים עם סמל דמוי לטאה הפזורים בעיר, “דברו ברור”, “צה”ל הבר הלס” And”זה נמלה וזה טרפה” הם סטנסלים מאותה סדרה עם סמל הלטאה.
מה שהפך את “קל דפנה קל” היא תוספת הפעמיים “Fourth” הפכו את הסטנסיל לבסטינג.
פעולת הבסטינג היא התגובה לטקסט, בין אם הוא נכתב בכוונה לתגובה או לאמירה שקבלה תגובה
יש פה מספר דברים שדווקא לא הבנתי.
אני רואה שבתל אביב כבר עברו את ה”עם ישראל חי בסרט” ואת ה”תנו לצה’ל לנצח”, ועברו לדברים קצת יותר “קשים”.
בתור צלם אירועים אני יכול להעריך את התמונה עצמה, אך בהחלט לא את התוכן שלה.
משה עובדיה, צלם אירועים.
זה חלק מהמונולוג והדיאלוג שמתקיים ברחוב, התוכן משתנה, יש אמירה, יש תגובה, יש משחק, יש שימוש, יש פרסום, זה רחב ואין חוקיות שיכולה לעמוד לאורך זמן.
היחס לטקסט הוא אינדיבידואלי.
קל, דפנה, קל מתייחס לקטע הזה http://www.youtube.com/watch?v=ERODJJLPAro&list=ELG0ANyI45Pfw סביב הדקה העשירית
Thank you
Thank you