• Sea : 5 : 2013 - עיר ונשים לה: אביגיל חיחינשוילי
  • Feb : 27 : 2013 - Her color: Tel Aviv in red
  • Feb : 19 : 2013 - המושבה הגרמנית אמריקאית: Urban Renewal – פרק ב– הוילג
  • Feb : 13 : 2013 - Interactive interview: Street art – נטלי מנדל Natalie Mandel
  • Feb : 5 : 2013 - חורף בנחל הירקון

אביגיל חיחינשוילי: “ביום שבו אני אוולד, אני רוצה להיות מרוכזת, שלא אהיה מופתעת עוד פעם. (מתוך שיר של שלום גדביום שבו אני אוולד

פגשתי באביגיל חיחינשוילי בגינת שנקין על הספסלים החדשים בגינה, כשפגשתי בהם, חשבתי שנשב ונדבר עליהם ונעשה סט צילומים ואכן כך התנהלה הפגישה שלנו, שיחה וצילומים, תוך כדי שיחה גליתי כותבת, גיליתי אישה יפה שכבר נולדה, שהיא מרוכזת ושההפתעות שהחיים יכינו לה יקסימו ויעצימו אותה, כאן אני עוצר ונותן למילים ולסיפורים הקצרים של אביגייל לנווט את הפוסט הזה. “הגינה ברחוב שנקין ,חצר בית תמי, מקום שמזמן אליו מכל הגילאים ומכל הסוגים. אי קטן של אינטימיות במרחב האורבני שמספק די מרחב לילדים, הוריהם,  קשישים ורוכבי סקייטבורד, פעילי ארגונים ואמנים. כולם משתלבים באופן הרמוני לנוף רחוב שנקין. האוירה במקום מזמנת ומעוררת השראה. מקום שבו אני עדה להתרחשויות רבות שמהוות שיקוף למגוון תחומים בחיים שמעסיקים אותי. בעיקר בכל הנוגע לחומר האנושי, הפרט ויחסי הגומלין בינו לבין הסביבה. בתי הקפה, חנויות, גן שעשועים, שכונת מגורים, מרכז תרבות, מסדרון לשאר רחובות מרכזיים בעיר וכמובן לים. ההתרחשויות באזור לא פוסקות.  העלה לי חיוך לראות את הקמת הספסלים החדשים. התיישבתי שם , מבנה הכסאות מעודד  ישיבה זקופה , נכונה לישיבה ארוכה. עבורי כתיבה היא כלי ביטוי, היא מתעדת תודעה מסוימת שהייתי בה , שאני נמצאת בה, בזמנים שונים. יכלתי להמשיך ולשבת שם , כשהאור הולך ומתכהה והנוף מתחלף, במרחק הליכה קצר, אמצא את כל שאצטרך ואוכל לשוב לישיבה זקופה ולשאוף עוד השראה. הבית השני שלי, “המזנטרופ“, נמצא דקת הליכה מהגינה, שם אשב לכתוב ולרכז את כל הרעיונות לכדי כתיבה..

תת הכרה נפתחת ונסגרת/ אביגיל חיחינשוילי

 עכשיו, במטבח.

 אז, ישבתי איתה בבית קפהארומה” .

היא התבוננה סביב, בערב רב שנע ונד; אנשים, נשים, ילדים וילדות.

זקנים וזקנות אליהן היא מנסה להשוות את עצמה במידת הכיפוף.

הנה ,ככה אני נראית”.

הלוואי, הלוואי והייתי ככה

עיניה תלויות באישה צעירה לבושה במיטב מחלצות האופנה, אוחזת בידיה מתקן קרטון  המאפשר לאחוז 2 כוסות קפה בבת אחת.

 היא מתבוננת בה ואומרת לי:  ” חבל . החיים יפים.

חבל שאני לא אישה צעירה, באמת הייתי רוצה לחיות עוד

עיני תלויות בעיניה העגולות שככ מוכרות לי.

הן לא סתם מוכרות.

הן מוכרות לי באופן מיוחד, כמו ממקום וזמן אחר.

אולי הן נוצצות ואולי רק נדמה לי .

העינים שלי מתחילות לנצוץ, מרגישה כפוית טובה.

אני רוצה להעלם מפה, לא שייכת.

ושומעת משפט מפיה של סבתא, שלי;

החיים יפים.

עכשיו אני אצלה, הכנתי לה פיצה במידה כזו שתוכל ללעוס.

מכינה לי ולה כוס קפה ובוחשת ובוחשת .

בכל פעם שאני בוחשת אני נתקפת מין תחושת בהלה. כמו לא רוצה לשמוע והלב שלי מאיץ בדופק שלו.

לפני 13 שנים כשהייתי כאן, הכנתי לי כוס תה והוספתי סוכר עם כף מתכת ענקית, אהבתי הרבה סוכר. והתחלתי לבחוש.

בבי שכבה בסלון ואז שמעתי צעקות :

אביגיל, מה זה ?!מה זה הרעש הזה ?! למה את עושה כל כך הרבה רעש! שגעת אותי עם הבלופ , בלופ הזה שלך

נבהלתי, לא חשבתי שהרעשתי כל כך.

אחותי הייתה פה ועם כל העדינות שלה, היא יצאה להגנתי .

זה היה רגע חמוץ מתוק

הרגשתי כל כך בהמתית ורעשנית באותו רגע אבל, מישהו

ולא סתם מישהו ,

אחותי,

יצאה להגנתי.

זה הרגיש לי מרגיע .

ובכז עד היום בכל פעם כשאני בוחשת אני נתקפת תחושה לא נעימה.

היא סיפרה לי פעם על הפעם ההיא שהיא שכבה במרפסת הבית בכפר שהיה לה בגרוזיה.

היא שכבה ונמנמה.

תוך כדי נמנום היא שמעה על המוות של סבא שלה .

 

 

יעילות/ אביגיל חיחנשוילי 

היא מספרת לי על ארוחת הבוקר שלה, היא אוכלת עוגות בבוקר.

לא רוצה לאכול לחם.

לחם מחייבנטילת ידייםוברכתהמוציא”,

ואחכ חייבים לברך  ברכת המזון”,

זה לוקח זמן.

אין לה עצבים להתעסק עם זה בבוקר,

היא מעדיפה לאכול עוגות,

היא מברכת: “ברוך אתה ההבורא מיני מזונות”.

טוב נו

זה לא עסק כזה רציני

אפשר אבל נגיד יקח לי עוד 4 דקות לברךברכת המזון

אבל אין לי כוח לזה”.

דיברנו על הלחם בארומה “, כמה שהוא טעים.

והיא מדגישה שהוא טעים רק כשיושבים בארומה

עד היסוד/ אביגיל חיחנשוילי

אריסטו חשב לוגית. שחומר  ניתן להמשיך לפרק ולפרק עד אין סוף.

הוא לא האמין בטענה כי קיים גרעין, יסוד בסיסי, שלא ניתן לפרק אותו.

זה מעלה בי מחשבות ,

מחשבות לגבי מרחק, Time, רגשות ומחשבות.

מה ניתן לחתוך, לפרק עד ליסוד, מהו היסוד הזה שמאפיין?

ספקות , For example, אפשר לפרק  עד ליסוד?

וזמן ?

  • Tweet
  • Pin It

Categories: Gene, General, Tel Aviv-Jaffa

3 תגובות so far.

  1. דני גלבוע says:

    תענוג צרוף.אהבתי מאוד

  2. When did says:

    כתיבה סוחפת אביגיל, נהניתי מכל התהליך, Hug.

  3. נאירה חיחינשוילי says:

    אביגיל יתרגשתי עד דמעות. עלמה יפה כותבת מרגש.חיבוק.

Leave a comment


Twitter Updates

No public Twitter messages.

Advertisers