אומנות רחוב – "מבפנים" פתיחת תערוכה בביתן הלנה רובינשטיין.

כרזת התערוכה – צילום מתי עלה

סצנת האומנות חוותה אתמול, יום חמישי בערב, חוויה מכוננת, התערוכה "מבפנים" המציגה את סצנת אומנות הרחוב של תל אביב וישראל בביתן הלנה רובינשטיין לאומנות מודרנית, זרוע של מוזיאון תל אביב לאומנות ובעבר שמשה כמוזיאון תל אביב לאומנות, החל ממחר כניסה חופשית ללא תשלום לאורך קיום התערוכה, הביתן נמצא בלב גן יעקב הציורי, בסמיכות לתיאטרון הבימה, היכל התרבות וכיכר התזמורת. אומנות ממוסדת, אומנות נדחקת, אומנות רחוב התערבבו להם במעין פרלמנט דמוקרטי, הביתן הוריד כל פרופיל ממסדי, ניתן היה לצלם להיכנס לפתיחה ללא הזמנה, לשתות בירה שחולקה חופשי וללא תשלום ואורחיו היו מכל קצוות האוכלוסייה, אלפי א/נשים בתוך הביתן וחלליו ומחוצה לו, בגן ובסביבתו ותנועה בלתי פוסקת של נכנסים ויוצאים, הפתיחה נתארכה משעה בממוצע לפתיחה סטנדרטית וללא דוברים, ממש כמו ברחוב עצמו למעל לשלוש שעות והתקיימה כמסיבת רחוב שוויונית ורחוקה מלהיות ממסדית, עם תקליטן, מוסיקה, בירות ובעיקר שום זכר לפורמאליות, אלפי צעירים בגלאי עשרים פלוס שכל מוסד ממסדי היה מתהווה להתהדר בנכחותם.

אנגלמאיר בפעולה – צילום מתי עלה
אחד האירועים הראויים לציון שהתרחשו במהלך הפתיחה כשעה לאחר פתיחת התערוכה, האמן אינגלמאיר וקבוצתו (אנגלמאיר בעבר עבד עם גבע ואחראים למיצבים כמו הברווז הצהוב על גג העירייה, הברווז המוקטן על גג חנות הפרחים בשד' חן שנהרסה לאחרונה בכדי לאפשר את פרויקט טבעת השדרות של תל אביב וברווז הפלסטיק הצהוב בכיכר מסריק שעתיד בקרוב לפי דבריו של אנגלמאיר להיצבע בברונזה), אנגלמאיר וחבורתו ביצעו סוג של מחטף. מעין תערוכה בתוך תערוכה והציגו עבודה, כרזה של אנגלמאיר בתוך המוזיאון ולמעלה מחצי השעה עברה עד שמי מהמוזיאון הבחין בה והוריד אותה, רבים צלמו את העבודה, יחד עם אנגלמייר וקבוצתו שנקרה בו התרגשותו וערכו ראיונות ושיחות עימו, העבודה הציגה אמנית המבקשת מאוצר הראשי של המוזיאון להציג יצירה שלה לתערוכה במוזיאון ובתגובה האוצר הראשי מבקש בקשה דרישתית, תשאירי לנו מעט מיצירותייך לאוסף ללא תגמול, הקהל מאוד אהב את התצוגה הלא מתוכננת של אנגלמייר.
FONA – צילום מתי עלה

התערוכה מתפשטת לכל אגפי המוזיאון שהפך לאתר גרפיטי, על קירותיו, מדרגותיו, עמודיו ומרחבו, עד לחדרי השירותים והפינות השוממות שאינם נכללים בחללי התצוגה, עבודות ענק של האומנים שהשתתפו בשלושה גלריות בקירות משותפים, חלק ניכר מהם שייכים לקבוצת SMD (הסטייל חייב למות) ZERO SENTS, FOMA, KLONE, ניצן מינץ, ADI SENED, AME72, יוחאי מטוס, KNOW HOPE, אלו הם חלק מהאומנים מזרמים וקבוצות השונות ואך כאלה העובדים לבד שלקחו חלק בתערוכה, חלקם בקירות משותפים ומעורבבים ובחלקם בחללים אישיים, מדובר במתי מעט מהסצנה הרחבה שעובדת בתל אביב, ברחבי הארץ ובעולם. ההתנהלות הייתה בדומה לרחוב והכרויות היו בדומה ורעש, המיה והתרגשות הייתה מנת חלקה, הפתיחה הראתה כי סצנת אומנות הרחוב וחובביה היא גדולה לאין שאור ומצליחה להעביר מסרים בדרכים שנות, החל מתיוג (כתיבת כינוי של האמן בכל מקום אפשרי במרחב), הרוב מתחיל בתיוג, גרפים (גרף היא המילה ממנה בה המושג "גרפיטי") מכתובות, הדבקות, שבלונות, מחאה, מגדר, אמירה, ביטוי, אנימציה, לדמיות, לטקסים, לעבודה אינדיבידואלית, בקבוצה, לבד ובקירות משותפים, ערך המוסף של הצגת תערוכת אומנות הרחוב בביתן הלנה רובינשטיין בתלת המימדיות, יצירות ענק שאנו פוגשים ברחוב הופכות להיות ממשיות, הן מוצגות כפי שהן ברחוב מצד אחד באמצעות הכתב, התרסיס, הפחם, הדיו, הצבע ומצד השני מקבלות נפח ותל ממדיות ויוצאות מהקיר אל מרחב הגלריה, אפשר לגעת, לחוש, להריח ולהגיב בתנועה, במחשבה ובשיחה, האמנים היוצרים הם חלק מהקהל, אנונימיים וגלויים למי שגלוי, המעגל מתרחב, יש את היצירה, יש את האמן, יש את האמירה, האמן הוא חלק מהקהל וההתרגשות והמתח יוצרים דינמיקה שאינה מוכרת בפתיחת תערוכה קלאסית בה האמן מוצג ומציג ומוכר לכל בשמו ובפניו ויש הכל בקטלוג.

אחת השאלות שנשאלות בנוגע למעבר של אומן רחוב מהצגת עבודיו במרחב ולעבור לאחר מס' שנים של הצגה ברחוב להציג בגלריות מסחריות ובגלריות ומוזיאונים ממסדיים, שהרי אמן הרחוב כפי שנתפס בעינינו הציבור ובעיניו, הוא אמן אידיאולוגי המנסה להעביר מסר, למחות, להציג תופעה, יופי או עוולה ולרוב לא מדובר באקט קל עבור האמן שלרוב ממשיך לעבוד ברחוב במקביל לתהליך המעבר ולוקח לו זמן לעבור מארון אחד לשני, משום שהויתור והמעבר לעיתים טרגי עבורו, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא העבודה כי העבודה ברחוב היא נשחקת וזמנית, נפגעת ממזג האוויר והלחות, נחשבת כלא חוקית ולא אהובה ע"י המימסד וחלק מהציבור תופס את זה כמפגע, כלא אסטתי, לעיתים הממיסד רודף אותם, מוחק את עבודותיהם ואופציית הגלריה המסחרית והמוזיאון הממסד, יוכל להאריך את משך קיומם והמסר ימשיך ויתקיים ואף יופנם הן בציבור והן בממסד לאורך שנים וגם יוכל לקיים אותם כלכלית בהתבגרותם, עוד אפקט למעבר לגלריות מסחריות ומוזאונים, הם הספרים והקטלוגים שעוזרים לנו להכיר את הנפשות ומה מאחורי הגרפיטי, הקיר המשותף, ההדבקה, השבלונה, בניגוד לאמנ/ית המצייר/ת על קנבס או יוצר/ת פסל, אומנ/ית הרחוב שומר/ת את היצירה בראש, אותה עובדת קיר שצייר/ה על הקיר המשותף, ישוחזר על קיר המוזיאון.
תהילה של יוחאי מטוס – צילום מתי עלה

התערוכה יצרה מצב שהוא קיים אולי רק בדמיון, לפחות במציאות שאנו מכירים בעשורים האחרונים בחברה הישראלית נחשב לחלום, עד היום כל סיטואציה בטחונית גורמת לנו להתכנס ולוותר לפעמים גם על גדול החלומות של כל אחד מאתנו, הציבור, האמנים, הממסד והסביבה הפכו לאחד, בפתיחה זו קיימו קשר שוויוני ודמוקרטי, כאשר ביתן הלנה רובינשטיין לאומנות מודרנית הפך לקורנר ספיקר אמנותי ולבמה פתוחה, בו ניתן לקיים שיחות ולחוות איש, אישה את רעותה, ללא כללים, או לפחות לבנותם, ללא הוראות וליצור יחד תמונה אידיאלית של חיבור בן תרבויות, אולי משהו בשיח שלנו עובר שינוי, אולי המחאה המתקיימת בסמוך ובכל הארץ בשבועות האחרונים  והתהליך ואולי זה האני האמיתי שלנו שיוצא מן הארון ומרגיש חופש לומר ולהציג את מהוויו בהסכמה ובלא הסכמה, מחוץ לגלריה ספרו לי מכירי עמדה קבוצת אומנים החזיקה ידיים, הקיפה את הביתן ומחאה בשתיקה על היחס של הממסד לאומנות וביציאה מהתערוכה הבחנתי בהדבקות על קירות שני חזיתותיו החיצוניים שהם ממשיכות את מגמת אומנות הרחוב ומתייחסות אליהם כאל המרחב ולמעשה מקיימות תערוכות נלוות.

מבט לגלריות – צילום מתי עלה
AME72 – צילום מתי עלה
ZERO CENTS – צילום מתי עלה
KNOW HOPE – צילום מתי עלה
FOMA – צילום מתי עלה
ZERO CENTS – צילום מתי עלה
KNOW HOPE – צילום מתי עלה
AME72 – צילום מתי עלה
KNOW HOPE – צילום מתי עלה
KNOW HOPE – צילום מתי עלה
KNOW HOPE – צילום מתי עלה
KLONE – צילום מתי עלה
ראשים תלת מימדיים KLONE – צילום מתי עלה
Advertisements

10 מחשבות על “אומנות רחוב – "מבפנים" פתיחת תערוכה בביתן הלנה רובינשטיין.

  1. מתי שבת מבורכת,תודה על הנחיות ההגעה לתערוכה ועל איזכור עניין הכניסה החופשית. יישר כח.אהבתי את הניסוח "לעבור מארון לארון" אם כי עלו בי אי אילו אסוציאציות בעניין :)מרתק ומדהים מתוק.אהבתי גם את ביצוע ה"מחטף" ואת האוצר בדיאלוג…:)שבת נפלאה ותודהרחלד"ש מקלינטון והצוות 🙂 מואה.

    אהבתי

  2. היי מתי,כל הרשומות שלך מעניינות ומוסיפות נדבך חשוב, מרתק.הרשומה הזאת על אומני הרחוב, מצויינת. תודה על התוכן והתמונות.רונה

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s