שכונת "כרם ישראל": התחדשות עירונית.

בניה חדשה

גבולותיה של שכונת "כרם ישראל" כיום, מצפון שוק הכרמל, המהווה סנדביץ בינה לבין כרם התמנים עם יציאות וכניסות לשני השכונות לאורך השוק, ממזרח רחוב גרוזנברג, שהוא הציר האורכי שעד לפני זמן רב היה נתיב עמוס לאוטובוסים ולאחר מאבק התמתן לאופי השכונה, ממערב רחוב הכרמל בו שטח הציבור הגדול בשכונה וברובע "גן הכובשים" ומרחק הליכה של דקות לחוף הים ומדרום יצחק אלחנן, המהווה גבול בינה לבין שכונת נווה צדק. רחובות מרכזיים בה הם גרוזנברג, שפ"ר, מהוליבר, קלישר ואלחנן, בינה לבן כרם התימינים עובר שוק הכרמל, ממזרחה שכונת נחלת בנימין ומדרומה שכונת נווה צדק, היא נמצאת גם בתפר של שכונת אחוזת בית, כרם ישראל היא  שכונה ותיקה שיוסדה כשנתיים לחלוקת המגרשים ולתמונה המפורסמת של אברהם סוסקין משנת 1908, בשנים האחרונות השכונה זוכה לעדנה, לפרויקטים של התחדשות עירונית ושל פופלריות מצד צעירים ומשפחות צעירות, רחובות השכונה לרוב שקטים למעט בשני רוחבות אורכיים והיא גדושה במבנים בסגנון אקלקטי , בסגנון הבנלאומי (באוהאוס), בניה מודרנית ופוסט מודרנית, לשכונה אין רחובות עם חזית מסחרית כלל, למעט שלושה או ארבעה שטחי מסחר לאורך רחוב שפ"ר, ובגובולה ברחוב הכרמל שלו חזית מסחרית, יש בה בית קפה שכונתי אחד, קסום בפאתי השוק המהווה אי שפיות לתושביה ולמבקרים בה, השכונה מציעה מצד אחד שקט , איכות חיים, בניה נמוכה ובטחון ומצד השני מרחק הליכה לשוק הכרמל, נחלת בינימין, צומת אלנבי, שנקין, מרחק הליכה מאפשרת פער בן איכות של קיבוץ בתוך גבולותיה  והתרחשות עירונית פעילה ביותר מעבר לגבולותיה, מרחק הליכה של כ15 דקות אל חוף הים ולוקיישן מושלם לגידול ילדים, אם כי עדיין הזקקות לרכב במידה ויש ילדים וזה בעיקר בשל מיעוט מבני ציבור כבתי ספר וגני ילדים באזור ועדיין תרבות לקיחת ילדים לגן ברכיבה על אופניים בחיתוליה ולמרחקים קצרים שלא לדבר על שימוש בתחבורה ציבורית, סוגיה שרלוונטית לשכונות מצויינות נוספות בעיר, אך עדיין ניתן להתנהל באופניים ורואים ניצנים הולכים וגדלים בכך בעיקר בשל השקעה של עיריית תל אביב בשבלי אופניים איכותיים, לשכונה תחנת תל אופן ותחבורה ציבורית במרחק הליכה של עד 10 דקות בממוצע מאפשר לצרוך את מיטב עירוב השימושים העירוני.

עבודה של DEDE בבניין נטוש

 שכונת כרם ישראל גדושה בעבודות אומנות רחוב גדולות מימד ואיכתויות שנוספו לה באחרונה  של מיטב האמני הרחוב שפעלו בעבר ופועלים היום כ,Zero cents,  Dede, Ame72, Imaginery Duck ועוד…, השילוב של הישן, החדש, המחודש והפוסט מודרני, צובעים את השכונה ומייחדים אותה והיא חיה בשלווה עם בנייני מידות אקלקטיים ומבנים מודרנים בני עד חמש קומות  שנבנים בשכונה כחלק מהתחדשות עירונית שהיא עוברת כבניין אקלקטי עליו נבנה בניין מודרני בן שלוש קומות, בניין של מהנדס העיר הראשון יהודה מגידוביץ בפינת קלישר מוהליבר, תוספות לבניינים היסטוריים שעוברים תהליך שימור והתחדשות כבית לשכת רואה החשבון בפאתיה, בניה מודרנית למגורים ובניה מודרנית למשרדים, שימור מבנים היסטוריים ברמה מחמירה ובנוסף פרויקט של גורדי שחקים שהולך ונבנה בשכונה בקצה רחוב מוהליבר מגדל "העיר הלבנה" , בתוך השכונה אין שטח ציבור למעט שטח בית ספר קלישר שהוסב לפני קרוב לעשור לבית ספר לאומניות וגלריה לאומנות בעיצוב פוסט מודרני שמאוד תורם לשכונה, מיוחס לו השינוי שחל בשכונה משכונה רדומה לשכונה מתעוררת, שטח החצר הוסב לכיכר, מגרש, גינת שעשועים מוגננת, מקלט ציבורי ומגרש כדורסל וממול שטח קטן הוסב לגינה ציבורית, בעתיד עם סיום פרויקט העיר הלבנה ברחוב יצחק אלחנן תתווסף שדרה שתצטרף לטבעת השדרות העירונית. בית הספר קלישר  נסגר וגם בית הספר לאומניות שנבנה תחתיו ויצר את מה שאנו עדים לו בשכונה גם נסגר ועבר לעיר אחרת ואין ידיעה מה הולך להחליף את מבנה בית הספר למרות שנראית פעילות כלשהיא במבנה, אך גם הזנחה וחשש כי השטח ירכש ע"י יזמים והשטח היחיד למבנה ציבור ושטח ציבור היחיד בלב השכונה יעלם ממנה. בסמיכות לשכונה ברחוב הכרמל יש את "גן הכובשים" שהוא אחד מהפארקים הגדולים בלב שכונה בעיר והקסום שבהם, פארק אכותי, כמו כן השכונה במרחק הליכה מחוף הים, נהנית מהבריזה של הים ולא חשופה לפגעי החורף ולסופות.

החלק ההיסטורי של השכונה החל בשנת 1911 כשנתיים לאחר קום העיר וחלוקת המגרשים מהתמונה המפורסמת של הצלם אברהם סוסקין, בתחילה נרכשו ע"י הוועד כשלושים דונם באזור שאנו מכירים היום בירידה ממדרחוב נחלת בנימין פינת גרוזנברג, הרחובות שפ"ר, גזרזנברג, קלישר ומוהליבר, הם רחובות בולטים בשכונה, כיוון המגרשים וצורתם יצרו רחובות שהתצורה שלהם שונה מרחובות אחוזת בית ונחלת בנימין הסמוכים להם, בשנת 1913 כשנה לאחר רכישת שלושים הדונם נרכשו שלושים דונם נוספים מאברהם מויאל  "בסמיכות לשטח זה נרכש ב-1912 על ידי חברת הקרקעות גאולה "המגרש המאחד" בן 29 הדונמים, ממשפחת חיים ולירו מירושלים ושותפיו הערבים-נוצרים מיפו. כך נוצר רצף מגרשים בבעלות יהודית באזור שבין אחורי הגימנסיה ועד קרוב לשוק הכרמל. בצילום אוויר בריטי משנת 1917 כבר נראים מספר בתים בנויים בשטח זה. גבולות אזור כרם ישראל הם יצחק אלחנן, השחר, קלישר, שפ"ר, הכרמל והוא מכיל את שכונת פקידי אפ"ק מצפון ואת שכונת ברנר ומחנה ברנר מדרום. הרחובות המרכזים הם: גרוזנברג, מוהליבר והתבור. למעשה, לא היה אף פעם אזור זה שכונה במובן הרגיל של המושג. לא פעל כאן ועד כמו בשכונות אחרות שנבנו אז (נחלת בנימין, חברה חדשה, מחניים ועוד). לא היה אופי אחיד לאוכלוסיה באזור, בנייה מאורגנת וכו'. אך שכונות התקיימו בשוליו: שכונת ברנר, מחנה ברנר ושכונת פקידי אפ"ק והן נכללות בתחום אזור זה כיום. האזור נבנה בסמוך לקו התפר החם עם מנשיה, מה שגרם לכל מי שרק יכול היה להגר לאזורים בטוחים יותר בעיר.


כך גם היה בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. הגב'  שולמית פולקמר מעידה כי  "פגז מרגמה פגע בבית הספר תלמוד תורה ברחוב התבור. הוא גרם נזק רציני לבית שגרנו בו ברחוב התבור ונאלצנו לברוח לצפון תל אביב". התפתחותו של שוק הכרמל לאחר קום המדינה לא תרמה לאיכות החיים והאזור שימש לעיתים פתרון מגורים למשפרי דיור משכונות שבזי הצפופות  שסבלו שם מהעדר תשתיות ביוב, הזנחה מתמשכת ופשיעה. בשנות השישים והשבעים התרוקן  אזור כרם ישראל מרוב תושביו לטובת עסקים שונים (בעיקר מתפרות ועסקי אופנה). בתי הספר באזור (בתי הספר קלישר, זרובבל והשחר) נסגרו זה מכבר וילדי הסביבה עברו ללמוד מחוץ לאזור בבית הספר בלפור (המשרת עד היום את תושבי הסביבה) או בביה"ס הכובשים שנהרס (במקומו עומד כיום מלון דיוויד אינטרקונטיננטל). באמצע שנות השמונים חלו שינויים מפליגים בכל הסביבה. בעיקר בעקבות מדיניות העיריה ובעזרת מענקים מטעם חברה העירונית עזרה וביצרון: אזור רחוב שיינקין השתפץ  והתפרסם בשם לב העיר , שכונות שבזי החרבות מותגו מחדש בשם נווה צדק, תיאטרון נווה צדק ולהקת המחול ענבל החלו לפעול במתחם בתי הספר הראשונים, ונבנה מדרחוב נחלת בנימין. כל השינויים מסביב חילחלו גם לאזור כרם ישראל שמפאת מיקומו המרכזי והנכסים הזולים בו אז חזר להיות אופציה ריאלית למגורים. בשנות התשעים החלה לפעול במקום קבוצת פעילים במספר נושאים. זכור במיוחד מאבקם נגד חברת דן להעברת קווי האוטובוס העוברים ברחוב גרוזנברג המיושב לרחוב אחד העם. נראה שבתקופה זאת גם החל השימוש בשם כרם ישראל. אולי בהשראת שכונות מחנה ישראל וכרם התימנים הסמוכות", מתוך אתר "תל אביב 100".

עבודה של ZERO CENTS

 

מראה רחוב טיפוסי
בית הקפה היחיד בשכונה
עבודה של ID 
שימור ותוספת קומות לביניין בסיגנון הבינלאומי
  • החלק ההיסטורי של השכונה נלקח מהאתר "תל אביב 100" ומעיון באתרים "כרם ישראל" ו"ויקיפדיה"
מודעות פרסומת

4 מחשבות על “שכונת "כרם ישראל": התחדשות עירונית.

  1. מתי יקר,

    מה שלומך?

    אהבתי!

    רק לא הבנתי מה זה "למשפרי דיור" – ציטוט"שימש לעיתים פתרון מגורים למשפרי דיור משכונות שבזי הצפופות שסבלו שם מהעדר תשתיות ביוב, הזנחה מתמשכת ופשיעה. " סוף ציטוט.

    חוץ מזה רשומה מתוקה ותמונות מ י ע ו ל ו ת.

    תודה ושבת מבורכת,

    רחל

    אהבתי

  2. ההבדל בין דיור בר השגה לדיור משופר, דיור בר השגה אמור לאפשר רכישת דירה או השכרת דירה במחיר סביר ביחס לשכר הממוצא במשק ובמחיר נמוך יותר, כך שמחיר דירה ברת השגה יכולה להיות נמוך בעד עשרות אחוזים בדירה זהה במחיר שוק חופשי, לעומת זאת דירה למשפרי דיור, יכולה להיות במקום המגורים, בסמוך לה או במקום אחר, לרוב דירה במחיר שוק, גדולה יותר, מאובזרת יותר, באזור עם שירותים ציבוריים כמו מעונות יום ועוד…

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s