קיוסקים לה


לעיר תל אביב ולקיוסק יש סיפור אהבה, סיפור אהבה שגדל עם העיר, למרות שעל פניו לא מדובר מבחירה, זה התחיל מפשרה,  העיר תל אביב שקמה מן החולות בהגרלת המגרשים בשנת 1909 תוכננה להיות עיר גנים בת 100 אלף תושבים, בתחילה לא הייתה כוונה לאשר שטח מסחר כלל בתחום העיירה, עם התפתחותה נאלצה העיר להתמודד מול סוגיית המסחר ולתת פתרון לסוגיה, העיר רצתה לשמור על כלליה ולהימנע מפתיחת מסחר ולשמור על צביונה כעיר גנים, אך סוגיה זו חייבה חשיבה ופתרון יצירתי,  כך הגיעו לנוסחת פשרה והחלו לאשר קיוסקים ראשונים בשד' העיר ובהמשך סמוך למוסדות תרבות כתאטראות, ריענוע  וככל שהפתחה העיר הלך הקיוסק והתרחב, אם קיוסק בשדרה ואם קיוסק בסמוך למוסד תרבותי, אם קיוסק נייד כמוכר הנקניקיות שעמד קבוע בכיכר מוגרבי בכניסה לבית האופרה ומכר את נקניקיותיו בשירה ובלבוש של טבח וכשם התפתחותה של העיר בתלאים ותוספת קומה לקומת הבית הפרטי שנהפך לבית עם קומת חזית מסחרית וקומת מגורים וכאשר העיר התפתחה והחל מעבר מבתי מידות אקלקטיים למבני מגורים בסגנון הבנלאומי בני שתיים ושלוש קומות  למגורי מס' משפחות, אז החלו לצוץ הקיוסקים המורחבים הן בשדרות והן בשטחי המסחר מתחת לבניינים ברחובות בעלי חזית מסחרית רציפה לאורכן, קיוסקים אלו מכרו עיתונים תלויים על חוטים משל היו כביסה התלויה ליבוש, נמכרו בהם גזוזים, ארטיקים, ממתקים, קלפים, בולים, סיגריות ועוד מאות מוצרים, כיום לאחר חגיגות המאה של העיר תל אביב יפו, לאחר שחלק הקיוסקים נסגרו עשור וחלקם שני עשורים קודם ודבר בהם לא השתנה או נותרו מבנים נטושים חסרי חיים ובהזנחה או שנהרסו בשל התדלדלות לקוחות והזנחה החל תהליך של השבתם בגירסה מודרנית, בתחילה  כיוזמה פרטית כמעדניות מודרניות ובהמשך כבתי קפה מודרניים ובתי אוכל עד שלמעשה לא נותרו בעיר קיוסקים בשד' המשמשות ליעדם המקורי ונראה שתושבי העיר אוהבים את זה, נוהרים אליהם ויושבים בשדרה, סועדים, שותים קפה וגולשים ברשת.

הקיוסק הראשון לאחר שיקום

הקיוסק הראשון בתל אביב בעודה עיר גנים בורגנית נבנה ברחוב שד' רוטשילד  בסגנון אקלקטי, הבולוורד הראשון והגינה הראשונה של העיר בצומת הרחובות שד' רוטשילד הרצל, הרחוב שעם השנים אכלס את מרכז העסקים הראשון של העיר תל אביב  שעברה תהליך מעיר גנים לעיר גדולה ולמרכז העסקים של הארץ, הבנקים, המסחר, החנויות, הסנדלריות והתעשייה הקלה השתקעו ברחוב וברחובות סביב,  הקיוסק נבנה מעץ ועם השנים נפגם מפגעי מזג האוויר ונהרס,  שנים פינת השדרה עמדה שוממה, רבים שכחו מקיום הקיוסק ולא היו בטוחים עם הקיוסק בצומת הרחובות שד' רוטשילד אלנבי הוא הראשון או שמה נהרס ומיקומו היה שד' רוטשילד פינת נחלת בנימין, לפני מס' שנים  בסמוך לחגיגות המאה הקיוסק שוחזר מחדש במקומו ההיסטורי והפעם מקונסטרוקציית ברזל בפרויקט שזכתה בה  במכרז רשת בתי הקפה אספרסו בר, התבוננות קרובה מראה כי עיצובו דומה יותר לקיוסק השלישי שנבנה ברחוב לילנבלום בסמוך לריענוע עדן,  בתוך הקיוסק מאוורר, תמונות היסטוריות והוא מרווח וקוטרו גדול מהמקור, ביקור וישיבה בו חוויה.

פנים הקיוסק הראשון של תל אביב

הקיוסק השני נבנה גם הוא בשד' רוטשילד פינת רחוב אלנבי, גם הוא בסיגנון אקלקטי והוא קיים עד היום, כפי שהוא במקור, ללא שינויים דרסטיים, הקיוסק  פעל ברציפות כמעט כל זמן קיומו ואף פעל יש אומרים מס' שנים בפלישה, שימש עד לפני מס' שנים  כקיוסק שסוחט מץ תפוזים,  בשונה מהקיוסק הראשון שנבנה מעץ, הקיוסק השני נבנה מאבני סלקט לבנות, לבנים מהם נבנו בתי האקלקטיקה והבאוהאוס בעיר, בצעירותי אני זוכר את החוט שנמתח ועליו תלויים עם מקלות כביסה עיתונים ומגזנים מהארץ ומרחבי העולם, מעט אחרי חגיגות המאה לתל אביב יפו, גם הוא שוקם והפך להיות סניף של רשת ארקפה  שזכתה בו במכרז, הקיוסק נסגר לאחר שנת פעילות למס' חודשים ולאחרונה הוחלף לסניף של בית קפה צעיר וטרנדי ללא רשתות  העונה לשם "פלאקפה", התבוננות בו מראה סידור תל אביבי מסורתי משהו ויש חן בשילוב הזה עם קפה איכותי וחומרים איכותיים. והעיקר הרגשה ביתית משהו

הקיוסק השני
מרגישי ביתי

הקיוסק השלישי נבנה ברחוב לילנבלום בנווה צדק מול קולנוע ריענוע עדן בכדי לשרת את באי הריענוע, עדיין בבניה אקלקטית, נבנה מבטון והוא נמצא בכיכר קטנה בפינת לילנבלום  ורחוב ראשונים לצד אחד מהיפים בבתי העיר העיר בתכנון מהנדס העיר הראשון יהודה מגידוביץ המוכר בזכות דירת הגג עם הגג הפריזאי המתכתי אפור והמגן דוד הצרוב בכניסה לבניין, משל היה בפאריס, הקיוסק פעל עד שנת 1979 כמה שנים לאחר  סגירת קולנוע עדן הקולנוע נסגר בשנת 1974, עם השנים הוזנח, אך נראה במצב סביר ואף שנים אחר סגירתו כקיוסק בכל בוקר היה בה בעליו ויושב בו משעות הבוקר והצהריים ונרקמו סיפורים משונים סביב הדמות עד שלאחרונה נעלם, כיום הקיוסק הולך ומתדרדר ומשמש כבוטקה לחניה סביבו וכל פרטיו ההיסטוריים הולכים ונעלמים וחשש שעם העירייה לא תציל אותו כאת הקיוסק הראשון והשני הוא יעלם מהנוף.

הקיוסק ברחוב לילנבלום

 

פנים

מבנה המזכיר קיוסק בסגנון הבאוהאוס, המשמש כמעטפת לטרנספורמטור של חברת החשמל,  הוא נצבע בכל מס' חודשים ומיד משמש כמצע לעבודת אומנות רחוב של מיטב האומנים שפועלים בעיר, שד' חן היא שדרה בה יש מגורים בלבד והן בה שטח מסחר או מבנה ציבור כלשהו בתוואי שלה וכך מראשיתה ועד היום, ישנו מבנה דומה  שנבנה בגן רות  המשמש כטרנספורמטור, שניהם נבנו במקור וברוח התקופה לשימוש כטרנספורמטור

שנאי בסגנון הבינלאומי, י סברה כי נבנה בקיוסק במקור

מבנה  הבאוהאוס המזכיר קיוסק בעיצוב דומה שפעל בתל אביב ומשמש כטרנספורמור בשד' חן הוא לא היחיד ויש לו כמעט אח תאום, דומה להפליא בגינת רות  ברחוב אסתר המלכה, סמוך לכיכר דיזנגוף בגינה הקסומה סביב בתי באוהאוס ובה בנוסף מקלט בסגנון באוהאוס וקיוסק באוהאוס מהמבנים הקסומים שיש בעיר שראוי לפוסט בפני עצמו,  הקיוסק ננטש והוזנח, לפני כשבע שנים נרכש ושופץ על ידי חנה מילשטוק, "קיוסקפה" מלישטוק בבעלות  ובהפעלת חנה מילשטוק,  קפה איכותי וסנדוויצ'ים, עוגות של בית, מיצים, יוגורט וגרנולה ביתיים, לוח מודעות שכונתי שהורד עקב שרפה, אישה קסומה שבנתה סביבה קהילה קטנה, לצידו בצידו השני של הגן קיוסק בסגנון הבן לאומי דומה להפליא למבנה  בשד' חן וכמוהו משמש כמעטפת לטרנספורמטור של חברת החשמל, גם הוא מטופל וגן הוא משמש כמצע לעבודות אומנות רחוב של אומנים מובלים בתחום הפועלים בעיר, מגרש שעשויים לילדים  וכן מקלט אזורי בסגנון הבאוהאוס.

הקיוסק בגינת רות בסגנון הבאוהאוס (הסיגנון הבין לאומי
עוד מבט לקיוסק של חנה מילשטוק בגינת רות
מבנה הטרנספורמטור התאום בגינת רות

קיוסק נוסף שנבנה בסגנון הבאוהאוס ונראה דומה להפליא למבנה הטרנספורמטורים ולמבנה הקיוסק בגינת רות, פעל בשד' רוטשילד פינת רחוב בר אילן ונהרס, שד' רוטשילד הבולוורד הראשון של תל אביב והגינה הראשונה הגדולה שהלכה ונתארכה לאורך של קילומטר עם בניית שכונות מצדדיה עד לכיכר התזמורת, אכלסה דורות של קיוסקים, החל מהקיוסק הראשון והשני בסגנון האקלקטי,  הקיוסק בסגנון הבאוהאוס (הסגנון הבינלאומי)   ועד לקיוסק בסגנון המודרני בפינת רוטשילד אלנבי המשמש כיום כסושיה, בית אוכל יפני.

צילום רודי וינסנשטיין

 

הקיוסק האחרון עליו נדבר בפוסט זה קיים בפלורנטין ברחוב הרב פרנקל 28  ומשמש אותו שימוש מיום היווסדו לפני שלושים שנה, פתחו אותו רבקה ויהושוע אשכנזי הבולגרים, זוג מדהים, רבקה מציעה סנדוויץ' עם דג פלמידה טרי או סוג דג אחר, טונה, גבינות טריות שהגיעו הבוקר, איזה לחצניה לבנה או חומה?, מה למרוח לפני ואיזה תוספות , ביצה קשה, גבינה, בצל, עגבנייה, מלפפון, זיתים? והסנדוויצ'ים חלום, חלום בר השגה כ15 ש"ח לכריך בלחמנייה  הריחות,  התהליך, הסמול טוק,  ועיקר עשיה ביתית ונעימה, הקהל קבוע, מזדמן, כזה שבא במיוחד וכזה שנזכר שאכל במקום והגיע י היה במקרה בעיר או בסביבה, אנשים מכירים אחד את השני או מספרים שבאו כי אכלו בעבר.

הקיוסק ברחוב הרב פרנקל בשכונת פלורנטין
פרט
מודעות פרסומת

2 מחשבות על “קיוסקים לה

  1. אפילו,על הקיוסק שלי,הצלחת לחדש לי. וגם ,סופסוף ראיתי אותו מבפנים.תודה.
    וכל השאר,כרגיל-מענין,מקיף,ומממצה,ומפורט ומתואר -מתי עלה והצלח והמשך!
    לייק!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s