ראיון אינטראקטיבי: ניצן מינץ, אורי יריב The Pop-Up Gallery

ניצן מינץ – אמנית ומשוררת שמציגה את יצירותיה במרחב הציבורי ובגלריות, וכן סטודנטית לספרות, כתיבה ואמנות.
אורי יריב – אספן ויבואן של אמנות רחוב ואמנות עכשווית. מפיק בתחום החברתי ובתחום האמנות.

הפגישה המקדימה לראיון עם המשוררת ואמנית הרחוב ניצן מינץ ואורי יריב מייסד Free Art Friday – Tel-Aviv, נערכה בבית רוקח, מהבתים הוותיקים בעיר, בשכונת נווה צדק אשר הוקמה עוד לפני הקמת העיר תל אביב. הפגישה נערכה בקומת המגורים של לאה מג'רו מינץ, (סבתא של ניצן מינץ) נכדתו של שמעון רוקח מייסד נווה צדק. לאה היא ציירת ופסלת והקומה בה קיימנו את מפגשנו הייתה גדושה בעבודותיה. בחלל קסום זה ניצן עצמה נולדה. בחלל אשר שימש לפני יותר ממאה עשרים שנים את נשות בית רוקח. בקצה החלל מרפסת המשקיפה אל גגות הרעפים האדומים המסמלים את שכונת נווה צדק, אל המגדלים והמלונות של העיר ואל הים הכחול העמוק. לקומה השלישית מגיעים בעליה במדרגות מפותלות שבראשם כיפה ודרך מרפסת כניסה לקומת המגורים הפרטית. את הכיפה ניתן לראות מהרחוב האחורי ומהוואדי בו הייתה המסילה של הרכבת לפני שנים כה רבות. לאה האמנית, הקסימה אותי למן הרגע בו לחצה את ידי לשלום ולא נתנה לי לחוש לרגע כי מולי עומדת אישה כבת 85 אשר יוצרת כמעט בעיוורון מוחלט פסלים וציורים כה רבים. כלאה עצמה הן חמותה- אמא של ניצן וניצן, דומות במבנה הגוף, בפנים, בשער, באינטליגנציה וביכולת שלהן להיות עצמאיות. ניצן סיפרה לי שאחת התענוגות הגדולות שלה ושל סבתה, לטייל בעיר, לאכול יחד, לשוחח וליהנות מזמן איכות. מהכניסה לבית רוקח ובכל חלליו, חצרותיו, וקומותיו רואים את נוכחות לאה בפסלי הדמויות הנשיות, החל ממיניטורות ועד לפסלים בגודל טבעי. לפני הפגישה ניצן ערכה לי סיור בגלריה שהיא עומדת לפתוח יחד עם אורי יריב The Pop-Up Gallery . הגלריה היא חדר נפרד העומד בכניסה לבית. הכניסה אל הגלריה מהחצר הקידמית של בית רוקח ולו חלון עץ ציורי המשקיף ברוחב לב לרחוב רוקח, ונראה ממש כמו בסיפורי האגדות. החדר נהנה מעצמאות ומנפרדות מסוימת מן הבית, אך גם נהנה מהמרחב של בית רוקח, וממשיך את הקו של הרחוב שמציג את מוסדותיו באינטימיות. הגלריה תשמש כגלריה לתערוכות אומנות רחוב של אומנים מהארץ ומחו"ל והן לתערוכות מכירה של אומנות רחוב מהעולם.

ניצן: ספרי קצת על הסבתא ועל דירת הגג החלומית שבה ישבנו, עכשיו אני מבין מניין הנסיכות שלך, אתן לא תאומות, אתם כבר שלישיה, סבתא, אמא, בת שנראות מדהים.
ניצן: סבתא שלי ובשמה המלא- לאה מג'רו מינץ, היא אמנית שעוסקת בפיסול ובציור. עוד כשהייתה בגיל שלי למדה במקביל הן בבצלאל והן בבית ספר למשפטים, וברבות הימים אף הפכה לעורכת דין ולמורה לאמנות בבתי ספר שונים ואף בבצלאל עצמו. לאורך כל חיי סבתא סימלה עבורי איזו מין אישה ארצה להיות. הדירה בה קיימנו את שיחתנו היא הקומה העליונה בבית רוקח אותו שחזרה במו ידיה ומכיסה הפרטי בערך לפני 30 שנים לאחר שננטש והתפרק. בדירה הזו גדלתי מיום היוולדי. הבית עצמו היה שייך למשפחת רוקח, ולסבא של סבתי-שמעון רוקח מייסד נווה צדק השכונה הראשונה עוד בטרם נוסדה תל אביב. בדירה זו מתגוררת היום סבתא ומציירת.

למה תל אביב?
אי-אפשר לבקש מקום טוב יותר מת"א לעשות בו דברים מעניינים. יש כאן קהל מאוד אקטיבי, פתוח וסקרן, שצמא לדברים חדשים. היקף הפעילות התרבותית מכל הסוגים כאן הוא עצום ביחס לגודל, העובדה שהכול קטן באופן יחסי לעומת ערים דוגמת לונדון או ניו-יורק, מסייעת לכל רעיון להיחשף ולהגשים את עצמו.
אי אפשר להתעלם כי הגרעין הגדול של האמנים ואמני הרחוב ממוקמת כיום בתל אביב. מעבר לעובדה ששנינו גרים בעיר הזו, אוהבים אותה וניזונים מהתרבות שבה, אנחנו קשורים אליה ומאמינים בה.

מהו האתר האהוב עליכם בעיר
החצר האחורית של בית רוקח.

איך נוצר החיבור ביניכם?
אורי: עוד לפני שהכרתי אותה אישית, ניצן הייתה אחת מאמניות הרחוב האהובות עלי בארץ. נפגשנו ממש במקרה במקום שעבדתי בו, והחיבור היה טבעי ומהיר. השת"פ הראשון בינינו היה כששלחתי בפעם הראשונה עבודות של אמנים ישראלים לאירוע FAF באנגליה. עבודות של ניצן, ובועז סידס Untay, היו משלוח הביכורים שסימל את כניסת העיר ת"א לקהילת FAF הבינ"ל. מאז שיתפנו פעולה עוד כמה פעמים, והנה אנחנו כאן.
ניצן: כל מילה בסלע. אני חושבת שהגורל הפגיש בינינו כדי ליצור יחד דברים מאוד מעניינים ושונים.

ניצן אנחנו נמשיך לראות אותך ברחוב, נכון?
ניצן: גם אותי וגם את היצירות שלי, והכי חשוב את שיתופי הפעולה שלי עם האמנים המוכשרים שהכרתי.

מה מקור שם הגלריה ?
The Pop-Up Gallery
השם מבוסס על הקונספט הקיים של פופ-אפ, כלומר הרעיון של משהו שקם באופן זמני בהגדרה, ומתפוגג לאחר מכן, ומבטא את הרעיון שאנחנו יכולים להמציא את עצמנו מחדש בכל צורה ובכל לוקיישן, הן בחלל בבית רוקח והן בכל מקום אחר, כדי לחדש ולרגש את הקהל שלנו.
המרחב האמנותי והחברתי שאנחנו פועלים בו משתנה כל הזמן. אנחנו לא רוצים לקבע את עצמנו, את האמנים שאנחנו מייצגים ומציגים, ואת הקהל שלנו.

ספרו על החזון והקונספט של הגלריה
הקונספט של הגלריה הוא היעדר גבולות. החזון המרכזי הוא להביא אמנות ואמנים מחו"ל לישראל. המטרה היא להפתיע ולרגש, ולהביא לקהילת שוחרי האמנות בארץ – אוהבי אמנות, אספנים ואמנים, דברים שהם לא הכירו, או לא ציפו שיוכלו לקבל במגרש הביתי שלהם. אנחנו שואפים ליצור חיבור, הן קונספטואלי והן ממשי, בין ת"א בפרט, וישראל בכלל, ובין אמנים וגלריות שפועלים ברחבי העולם.
בזכות העובדה שאנחנו פועלים בצורה עצמאית, בלי קשר או מחויבות לכל מוסד קיים, אין לנו הגבלות הן מבחינת החזון האמנותי – נוכל להרשות לעצמנו לפתוח את הגלריה לכל אמן שנאהב ונאמין בו, בלי להתחשב באספקטים כמו מוניטין , מה פוטנציאל המכירה שלו, ואיזה אמנות הוא עושה, והן מבחינת הצרכן – אנחנו לא מקובעים לשום קונספט, ולכן תמידית נוכל להיות מחוץ לקופסה מבחינת המוצר שאנחנו מציעים.
לא פחות חשוב – יש לנו את האפשרות לבוא לקראת הצרכנים מבחינה טכנית.
למשל, בת"א רווח העניין (שבמציאות הנוכחית הוא הכרחי) של אמנות במחירים זולים. זה עניין שנובע מהעובדה שצרכני אמנות רבים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות יצירות במחירים גבוהים, ואם מחיר יצירה יחרוג מכמה מאות שקלים, היא הופכת עבורם ללא רלוונטית.
גם האמנים נמצאים בבעיה במצב הזה, כשהם מתקשים פעמים רבות למכור יצירות במחירים יותר גבוהים. אמן מעדיף הרבה פעמים לתמחר יצירה במחיר נמוך מכפי שהוא חושב שהיצירה שווה, כדי שיוכל לקוות שהיא תימכר.
מכיוון שהחזון שלנו הוא הרבה יותר מכלכלי, ואין לנו רצון או מחויבות לתזרים מזומנים קבוע, אנחנו עובדים על מערכת תשלומים שתאפשר לצרכנים לרכוש גם יצירות יקרות יותר, באופן שהם יוכלו להרשות זאת לעצמם.
האפשרות הזו שלנו, לפרוץ את הגבול בין סוג האמנות ומחירה, ובין הקהל שצורך ורוכש אותה בסופו של דבר, היא אלמנט מרכזי שעומד בבסיס החזון שלנו.

האם יש תאריך פתיחה לגלריה ותערוכות מתוכננות
האירוע הראשון שלנו יתקיים בבית רוקח ביום שבת ה – 17.11.12 – תערוכת יחיד של ניצן שבה היא תציג עבודות שלה שחלקן הוצגו בלונדון בספטמבר האחרון, וחלקן חדשות וטרם התפרסמו.
אירוע הפתיחה הרשמי של הגלריה ייערך בבית רוקח ביום שבת ה – 8.12.2012, בערב הפתיחה של תערוכת היחיד של האמן הבריטי My Dog Sighs, שסיים כרגע שתי תערוכות סולד-אאוט בפורטסמות' ובלונדון, ובחר בנו על פני ברלין לתערוכת הסולו הראשונה שלו מחוץ לגבולות הממלכה.
""My Dog Sighs עצמו יהיה נוכח בערב הפתיחה, שצפוי להיות אירוע מיוחד במינו. (הביקור שלו בארץ יכלול גם פעילות FAF, שת"פ עם מאיה גלפמן, סדנה לילדי Israeli Children" ומפגש עם אמנים ישראלים).
תערוכה נוספת של אמן בריטי מיוחד במינו מתוכננת לינואר, אבל עד שזה לא יהיה סגור ב – 100% אנחנו מעדיפים לא לחשוף פרטים.

משפחת מינץ, בפתיחת התערוכה של ניצן. לאה (עם הפנים למצלמה ואפודה שחורה), אמא (שמלה אדומה), אבא (לפני לאה) וניצן בשמלה לבנה.

דירת לאה
יצירות לאה
העבודות בעיצומן


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s