רידינג ושפך הירקון

 לאחר טיפול של קרוב לעשור שעדיין ממשיך בחצי האי הירקוני, הגדה המערבית דרומית של נחל הירקון הכוללת את צפון הנמל, יריד המזרח ונמל תל אביב, החל שיקום הגדה השנייה של חצי האי, מתחם רידינג בשפך הירקון, הגדה המזרחית צפונית של נחל הירקון, לפני כשנה הגדה נפתחה לציבור לאחר רכישת הקרקע משני משפחות דייגים שישבו שם מס' עשורים, פרויקט זה פתח את גדות הירקון לציבור ומאפשר הליכה ורכיבה בשני הגדות משפך הירקון לכל שטחה המוניצפלי של תל אביב עד גבול פתח תקוה, המתחם כולל מספר מונומנטים שמתרכזים במרחב אחד, תחנת רידינג הניאו קלאסית, המגדלור ששופץ ועבר שימור לאחרונה וישמש כגלריה ובית קפה, חורבות תל קודאדי, אובליסק לאנדרטת צליחת הירקון (אחת משלושה), שתי תצפיתונים בריטיים משני צידי הגשר של צלפים מתקופת השלטון הבריטי לפני קום המדינה, גשר הולכי רגל החוצה את מרינת רידינג שמיחסים לא את האורך הגדול בגשרי הולכי הרגל בעיר ושביל הליכה ורכיבה אקולוגיי לאורך המצוק עד לחוף תל ברוך.

תחנת כוח רידינג – תחנת-הכוח רדינג א' הניאו קלאסית , שהוקמה ב"צפון הרחוק" של העיר העברית הראשונה במחצית השנייה של שנות השלושים, הייתה מהבניינים הבולטים של תל-אביב וארץ-ישראל באותם ימים. בתכנונה של התחנה השקיע פנחס רוטנברג, מייסדה של חברת החשמל, תשומת לב רבה, מתוך מודעות רבה לאסתטיקה והתחשבות בסביבה. המבנה שהוקם הפך ברבות הימים לאחד מנכסי צאן הברזל של ראשית האדריכלות המודרנית בארץ-ישראל והוא נחשב לאחד המבנים היפים והמרשימים בארץ מאותה תקופה, בינה לבין חצי האי הירקוני נבנה גשר ווקוף להולכי רגל ששופץ ונפתח לציבור לפני מס' שנים, כיום עם פתיחת הגדה המזרחית ניתן להלך ולרכב לאורך הגדות לכל אורכה המוניציפלי של תל אביב.

 

אנרטת הצליחה = אחת משלושה אנדרטות בצורת אובליסק, בשפך הירקון,  באזור אבן גבירול ובגבול רמת גן תל אביב, האנדרטה בשפך הירקון הוקמה ב1918 לאחר מלחמת העולם הראשונה לאחר הצליחה של הדויזייה ה52 של הצבא הבריטי את הצבא הטורקי בארץ ישראל, האנדרטה שופצה ע"י עריית תל אביב בשנת 2007.

 

מיגדלור תל אביב – המגדלור הוקם על ידי הבריטים בשנת 1935[1] במטרה להזהיר אוניות המתקרבות לחוף מפני שרטונים, במהלך בנייתו נחשף תל כודאדי, שרידי מצודה מהמאה ה-8 לפנה"ס, בשנת 1936 בעקבות המרד הערבי הגדול הוחלט להקים את נמל תל אביב והמגדלור סייע בניווט ספינות אליו. ראש המגדלור גבוה כ-17 מטרים מעל פני הים, וסימן ההיכר שלו היה שני נצנוצים (האחד ארוך והשני קצר) כל 7 שניות. המגדלור הפסיק לפעול בשנת 1966 עם הפסקת הפעילות בנמל תל אביב עקב פתיחת נמל אשדוד, המגדלור הוכרז באתר מורשת ובשנת 2011 הוחל בשיפוצו ובשימורו‏[2].בשנת 2013 נחנך המגדלור המשופץ. בשנת 2009 הונצח המגדלור על גבי בול שהונפק בישראל[3].

 (מקור – ויקיפדיה)

 

תל כודאדי הוא תל השוכן על הגדה הצפונית של נחל הירקון בתל אביב, בסמוך לשפכו אל הים. בתל אתר ארכאולוגי, שנחשף לראשונה בשנת 1934, בעת ביצוע עבודות לבניית המגדלור שבשפך. השרידים נחפרו בשנים 1936‏-1938 במסגרת חפירות הצלה שנערכו לקראת בניית תחנת הכוח רדינגבסמוך. רוב השרידים נפגעו כתוצאה מעבודות הבניה והשטחת התל, וכמעט שאינם נראים עוד בשטח. החפירות חשפו שרידי שתי מצודות, ומשך עשרות שנים ייחסו אותן החוקרים בשגגה לממלכת ישראל. אולם דבר זה הסתבר מאוחר יותר כטעות, וכיום מקובל כי מדובר במצודות מהמאה ה-8 לפנה"ס, אשר שימשו כשלוחה קידמית של הנמל ששכן סמוך לתל קסילה. המצודות הגנו על שפך הירקון ובעת שלום שימשו כתחנת סחר. החוקרים אורן טל ואלכסנדר פאנטלקין משערים ש"המצודה של תל כודאדי שייכת לסדרה של מצודות אשוריות אשר נבנו לאורך החוף".[1] המצודה חרבה בשנת 732 לפנה"ס בעת מסעו של תגלת פלאסר השלישי. בנוסף לכך התגלו שרידי יישוב שהתקיים החל מהתקופה הפרסית, וחרב בסוף התקופה הביזנטית.

 (מקור – ויקיפדיה)

 

תצפיתונים – עמדת בטון וברזל שכמוה פזורים במקומות רבים בארץ, שתי עמדות אלו משני צידי הגשר צפו לים התיכון, העמדה כולל חדר פנימי ועמדה עגולה עם חריצים לצפייה ולצליפה.

גשר רדינג – נבנה לפני כשנתיים ומחבר את תוואי גדות נחל הירקון לשביל לאורך המצוק מרידינג לתל ברוך, הגשר נחשב לגשר הולכי רגל הארוך בתל אביב, עובר מעל מרינת רדינג ומחבר בן שתי הגדות.

IMG_0192
צילום: מתי עלה

IMG_0198
צילום: מתי עלה

 

klone = שתי עבודות של אמן הרחוב בקצה שביל המצוק.

 

 

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s