עיר ורובעים לה – סידור מחדש בצורה מעגלית.

לעיר תל אביב יפו תשעה  רובעים המסודרים במספר רץ מצפון לדרום העיר בצורה שאינה תורמת לעוצמת ומעמד העיר תל אביב שמתקרבת לגיל 110, קשה לעשות בסידור זה שימוש, מקומי, תיירותי וכלכלי. בפוסט הקודם "עיר ורובעים לה" כתבתי על תכולת כל רובע מבחינת מס' תושבים, מאפיין, תרבות, קולינריה, היסטוריה וארכיטקטורה, בפוסט זה אציע סידור מעגלי לתשעת הרובעים, עדכון גבולות ואיך סידור זה יכול לתרום לכלכלת הרובע, לכלכלת העיר ולאיכות החיים של התושבים ברובע ע"י "ניוד צריכה" (ערך בתחתית הפוסט).

רובעי_תל_אביב-יפו
סידור קיים (מקור Google)

במפה מעל אנו רואים את המספור הקיים, במפה למטה הצבעונית המעודכנת בה שמות הרובעים, שיטה מקובלת שנהוגה בן השאר בברלין, שיטה זו אינה מספקת בכדי לשמש מקומית ותיירותית, היא לא מתאימה לתל אביב, למפה זו הוספתי את מספרי הרובעים בשיטה המעגלית המקובלת בערים אירופיות ובערים נוספות בעולם, פאריס היא דוגמה מעולה לכך, לרוב נתכנן את הביקור בפריס תוך כדי שימוש במספר הרובע ומה יש בו, נבדוק ברשת, נשאל מכירים, שיטה מצוינת לתל אביב,  כיכר רבין, העיר ההיסטורית נמצאות ברובע הראשון, לב העיר ונווה צדק  ברובע השני, יפו ונגה ברובע השלישי, פלרנטין ונווה שאנן ברובע הרביעי, מונטיפיורי ושרונה ברובע השישי, וכן הלאה יש הגיון היסטורי והגיון מעודכן בשיטה המעגלית והיא תתרום להתמצא בא עוד לפני שמגיעים אליה, זה עובד טוב לתושב העיר וזה עובד טוב לתייר, שיטה מושלמת לעיר תל אביב.

רובעי תל אביב
סידור מעגלי מוצע (מקור המפה ללא מספור הרובעים Google)

גבולות הרובעים חשובים ולעתים קריטיים לרובע, לדוגמה גבול הרובעים השביעי והשמיני בשיטה המעגלית הוא על קו המים בנחל הירקון, כך ששני הרבעים נהנים כל אחד מגדת הנחל, הנחל והפארק, כך שכל גדה תוכל לאפיין את עצמה בשימושים ייחודיים לה שיתרמו הן לרווחת תושבי שכונות הרובע והמבקרים, בגדת הנחל של הרובע השמיני בין גשר בר יהודה לגשר הירקון שהוא במהותו רובע פרוורי הזקוק ל"ניוד צריכה" יש את הספורטק, אליו יוכל להצטרף ולהעשיר את עירוב השימושים ברובע בשטח הספורטק, גלריית חורף וקייץ ושוק אומנות. רוקח בגבול הדרומי של שכונת כוכב צפון שגם הוא נמתח לאורך קילומטר יכול להתאפיין בשדרת חורש רחבה עם חזית מסחרית ועירוב של מגורים, משרדים ושטחי ומבני ציבור עם אחד הנופים היפים לנחל הירקון ולקו הרקיע הדינמי של העיר, ממנה ימתח גשר להולכי רגל בין שד' בן שיטרית, יחצה לאורך השדרה בשכונת כוכב צפון לפארק ומעל הנחל ויתחבר לרחוב ויצמן, זו תהיה השדרה הארוכה בעיר שתתחיל באזורי חן  עד לצומת שד' שאול המלך ויצמן, לעומת גדת הרובע השביעי שהיא מאופיינת בחורש ובשימושים מינימליסטיים, בניגוד לרובע השמיני הפרוורי, הרובע השביעי המתהדר ברחובות עם חזית מסחרית, כיהודה המכבי הגדוש בבתי קפה, הגדה המזרחית של אבן גבירול, כיכר המדינה, כיכר מילאנו, הרובע גדוש במבני ציבור, הקונסרבטוריון מרכז גולדה בה האופרה הישראלית, תאטרון הקאמרי, מרכז שלום עליכם, ספריית בית אריאלה, מוזיאון תל אביב לאומנות, בתי המשפט והמע"ר הראשון, הגבול המערבי של הרובע השביעי גובל בגדה המזרחית של רחוב אבן גבירול  המתחלק בין שתי הגדות, הגובל ברובע הראשון המשמש כמרכז העיר, המרכז המוניציפלי ומרכז התרבות והאומנות, כיכר רבין, העירייה והים ומה שאנו מכנים "העיר ההיסטורית".

unnamed-14
הגבול בין הרובע השביעי לרובע השמיני

בגבול המזרחי של הרובע השמיני והרובע התשיעי שהוא פרוורי בעיקרו, האטרקציה שלו מסתכמת במתחם הברזל (מקביל זעיר של עמק הסיליקון אבל בתחום של הייטק ורפואה) וגדה של נחל הירקון "הגדה הצפונית" המתחלקת עם העיר השכנה בני ברק "הגדה המערבית", שינוי הגבול בין הרובע השמיני לרובע התשיעי לתוואי איילון יוסיף לרובע התשיעי את פארק הירקון, הלונה פארק, מגרשי הטניס והספורט ומתחם מרכז הירידים, יכלול את הגדה המזרחית של איילון כגבול עם הרובע השמיני ויאפשר פיתוח עתידי מקיים של הגדה שנמתח לאורך לאורך של מעל לשני קילומטרים ואנינה נכללת בתכנית "קירוי איילון", בנוסף לכך רחוב בני אפרים יצטרף לרובע התשיעי והוא מועמד להסבה לרחוב עם חזית מסחרית שיצטרף לרחוב רוקח ויוכל לעבוד באותה שיטה של פיזור שיטחי ומבני ציבור, כך שלא רק שיתווסף תוכן לרובע, נראה הגדלת עירוב השימושים לרובע שרובו פרוורי וזה יתרום הן לכלכלת הרובע והעיר וזה ע"י "ניוד צריכה", תוספת מקומות עבודה, תיירות ועירוב שימושים.

IMG_0176
סטריט ארט במדרחוב נחלת בינימין ברובע השני

הגבול בין הרובע החמישי לרובעים הרביעי והשישי בתוואי איילון הוא חשוב, הן מבחינת פיתוח הגדות היום ובעתיד עם קירוי איילון, הרובע החמישי מתחיל לקבל אופי בשנים האחרונות, בנוסף לשכונת התקווה, אצטדיון ומתחם תעשייה צמוד, לפארק וולפסון, לשדרות ההשכלה ולשכונת ביצרון, בשנים האחרונות הגדה המזרחית של איילון עובר תהליך, רחוב יגאל אלון מתחיל לעבור שינוי ומקבל הן טיפול של מע"ר (מרכז עסקים ראשי) עם חזיתות מסחריות ושטחי ומבנה ציבור בחלקו הצפוני,  גשר יהודית, גשר הולכי רגל ורוכבי אופנים שאמור לחבר בן הגדה המזרחית לגדה המערבית ובין הרובע החמישי לרובע השישי, קירוי איילון שהתקבלה החלטה סטטוטורית לגביו, כמו כן מתחילים לראות שינוי בדרך השלום ורחוב לה גוורדיה מתוכנן עם חזית מסחרית אלו מהווים את השינוי שעובר על הגדה המזרחית.

אופניים.jpg
שדרה ברובע הראשון

גבולות הרובע הרביעי, שלבים, סלמה, הרצל, בן צבי, איילון, הרכבת, דרך יפו. זהו אחד מהרובעים הקסומים בתל אביב, הרלוונטיים מתבחינת התהליכים שמתקיימים בה, נכלל ברובע שכונות פלורנטין, נווה שאנן,  קריית שלום (פארק החורשות) ושפירא, בפועל גבעת הרצל וקריית המלאכה מתפקדות כחלק משכונת פלורנטין, נכללים ברובע השלישי, אין בזה הגיון, הם דרום מובהק ויש להם שמות SOSA – דרום סלמה ( בא מSOHO, דרום המפסטון – נטישה, חיבוק, התחדשות עירונית, ג'נטיפיקציה וחוזר…) שגבולותיו סלמה, הרצל, קיבוץ גלויות והר ציון, כמו כן מתגבש אזור חדש WOH שמעט יודעים עליו שזה מערב להרצל שגבולותיו הרצל, סלמה, שלבים וקיבוץ גלויות והם חלק DNA של פלורנטין, שניהם נולדו מתוך פלורנטין והצורך לגדול, להתרחב והחיפוש לאלטרנטיבה קרובה משום שפלורנטין הולכת ומאבדת את החללים הגדולים והחופש האומנותי יצירתי, והאזור הבר השגתי לטובת "בובו – בורגניים בוהמיינים", שתי האזורים החדשים בניגוד לפלורנטין ולסוהו ותהליך הקדם ג'נטיפיקציה ברחבי העיר, הם המצאה קפיטליסטית יזמית ליצור ולייצר ג'נטיפיקציה מתועשת ולקצר תהליכים, מבואות יפו מזרחית לשלבים, גבעת הרצל וקריית המלאכה, הם חלק מפלורנטין ורובע דרום ולכן אמורים להיכלל גם ברובע הרביעי, צריך תיקון גבול קטן, שלבים, בן צבי, איילון, רכבת, מנחם בגין ודרך יפו.

חנדלה ושרוליק.jpg
אומנות רחוב בשכונת פלורנטין ברובע הרביעי

ניוד צריכה – הוא המשך לתפיסות אקולוגיות, מחזור, קיימות ועירוב שימושים והדיון והתהליך שהעיר עוברת, בדיון מאפיון רובעי, פרוורי, מע"ר, תעשייתי, תרבותי, אקדמי, בר השגתי, כלכלי ועוד…,  צריכה היא לא רק רכישה בבוטיק, קולינריה, טכנולוגיה, צריכה היא גם מרחב ציבורי, אקולוגיה, תרבות, העשרה, חוויה, חשיבה, תכנים אלו צורכים מקום ושטח וכלים. ניוד צריכה היא דרך להתמודד מול תופעת הג'נטיפיקציה והיא מאפשרת דמוקרטיזציה של המרחב, לפעמים אנו טועים בפירוש מושג עירוב שימושים שהוא די חדש ועדיין עובר תהליכי אפיון, גם רחוב ללא חזית מסחרית יכל להוות חלק מהרעיון, שד' חן" היא דוגמה נהדרת, אני רואה פרויקט שמתחבר בין חניון כיכר רבין העתידי לחניון התזמורת ברחות תת קרקעי שמשתלב בחווית העיר עם מסחר וחללים ציבוריים, עם יציאה לכל מקטע בשדרה. גם אזור ללא מגורים מוסדר, קריית המלאכה, דרום מונטיפיורי, מאפשר שימושים שמרחב מאופיין מגורים לא יכול לאפשר, קיום של מסיבות, רעש, צבע, לכלוך, פסטיבלים, אומנות רחוב ודיור וחללים ברי השגה, שכונת פלורנטין אפשרה זאת עד לאחרונה, בשנים האחרונות השכונה פחות ופחות סובלנית לגביהם שהיא שכונה שבשני העשורים האחרונים והופכת לשכונה מתברגנת עם ילדים והאופי הסציו אקונומי שלה משתנה, השכונה חוותה תהליכים ותהפוכות עד לתקופה הנוכחית, כיום הג'נטיפיקציה סוגרת מעגל לגביה ולמעשה מנהלת אותה.

IMG_0024
רחוב שנקין ברובע השני
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s